משרד הבריאות פרסם לאחרונה דוח שמטרתו לעודד את הציבור לשקול מחדש את הצורך ברכישת פוליסות ביטוח ניתוחים פרטיות מסוג "מהשקל הראשון". על פי הדוח, פוליסות אלה אינן מעניקות יתרון משמעותי לעומת פוליסות "משלים שב"ן", אשר ניתנות למימוש לאחר מיצוי הביטוח המשלים של קופות החולים. נתונים השוואתיים שנאספו מצביעים על כך שאין הבדל מהותי במספר הניתוחים, זהות המנתחים או הפריסה הגיאוגרפית בין סוגי הפוליסות.
הדוח נולד בעקבות רפורמה שנערכה ב-2024, במהלכה עברו מרבית מבוטחי הניתוחים לפוליסות "משלים שב"ן", אשר עלותן נמוכה ב-30% בממוצע. עם זאת, חברות הביטוח ממשיכות למכור את פוליסות "מהשקל הראשון", והנתונים מצביעים על כך שצרכנים רבים בחרו לחזור אליהן, בין היתר בשל לחץ שהפעילו חברות הביטוח ובשל העלאת הפרמיות בכ-40%.
אחת הסיבות העיקריות לבחירת הציבור בפוליסות היקרות יותר היא הרצון לנגישות למנתחים איכותיים. אך משרד הבריאות טוען כי אין ערך מוסף ברור לפוליסות "מהשקל הראשון" בהיבט זה. הדוח מציין כי ישנה חפיפה של כ-80% ברשימות המנתחים בין חברות הביטוח לשב"ן, כך שהמבוטחים עשויים לפגוש את אותם מנתחים בשתי המסגרות.
בדיקה מעמיקה יותר מגלה כי בשנה האחרונה בוצעו כ-73 אלף ניתוחים דרך השב"ן, לעומת כ-40 אלף דרך הביטוחים הפרטיים. ממצאים אלה מחזקים את הטענה כי השב"ן מספק מענה מספק לצרכי המבוטחים, ללא צורך בביטוח נוסף. יתרה מכך, הדוח מציין כי בשב"ן קיימת פריסה גיאוגרפית רחבה וייעוץ טרום-ניתוחי זמין יותר.
הדוח גם מתייחס להבדלים בפרופיל המנתחים: בעוד שבשב"ן 17% מהמנתחים הם מנהלים במרכזי על, בפוליסות הפרטיות מדובר רק ב-14%. נתון זה עשוי להצביע על יתרון מסוים לשב"ן בהיבט של איכות המנתחים. בנוסף, הפוליסות הפרטיות כוללות לעיתים החרגות למצבים רפואיים, שאינן קיימות בשב"ן.
עם זאת, חשוב לציין כי הדוח לא בחן את אורך התורים בניתוחים השונים, וזהו מרכיב משמעותי בהחלטת המטופלים. משרד הבריאות טוען כי לא התקבלו תלונות על אורך תורים דרך השב"ן, אך ייתכן שזהו עדיין גורם שמשפיע על בחירת המבוטחים בפוליסות הפרטיות.
הנתונים המוצגים בדוח עשויים לגרום לצרכנים לשקול את הצורך האמיתי בפוליסות יקרות יותר, ולבחון את האפשרות להסתפק בביטוח שב"ן בלבד. משרד הבריאות מקווה כי מידע זה יתרום להחלטות מושכלות יותר בקרב הציבור, ויעודד בחירה בביטוח המתאים ביותר לצרכים האישיים של כל מבוטח.
