האם יפן תצליח להתאושש מהפסדי הענק בשוק האג"ח?

ארבע חברות הביטוח הגדולות ביפן ניצבות בפני אתגר כלכלי משמעותי לאחר שהצטברו להן הפסדים לא ממומשים של כ-15.13 טריליון ין, שהם כ-96 מיליארד דולר, בתיקי האג"ח הממשלתיות שלהן. התופעה נובעת מהעלאות הריבית האחרונות שביצע הבנק המרכזי ביפן, דבר שהוביל לירידה בערך האג"ח הישנות.

למרות ההפסדים המשמעותיים, חברות הביטוח אינן על סף קריסה. חברות כמו Nippon Life, Dai-ichi Life, Sumitomo Life ו-Meiji Yasuda מחזיקות את האג"ח לטווח ארוך כחלק מהתחייבויות ביטוחיות שאף הן ארוכות טווח. כל עוד החברות לא ייאלצו למכור את האג"ח, ההפסדים יישארו בגדר ערכים חשבונאיים בלבד.

הסיבה המרכזית להפסדים היא העלאת הריבית ביפן, שהחלה בעקבות סיום תקופת הריבית השלילית ב-2024. הבנק המרכזי העלה את הריבית ל-1% ביוני השנה, והיא הגבוהה ביותר מזה 31 שנים. העלאת הריבית מגדילה את התשואה הנדרשת מאג"ח חדשות, ומורידה את ערכן של האג"ח הישנות בעלות התשואות הנמוכות.

חברות הביטוח אינן חייבות למכור את האג"ח בשל ירידת מחירן, אך יש חשש שהן יזדקקו למזומנים אם מספר רב של מבוטחים ידרוש לפדות את הפוליסות. במצב כזה, הן עלולות להיאלץ למכור את האג"ח במחירים נמוכים, מה שיהפוך את ההפסדים לבלתי נמנעים.

המצב הופך למורכב אף יותר בשל היחלשות הין היפני, שהגיע לרמות שפל שלא נראו מזה עשרות שנים. הין החלש מייקר את היבוא של יפן, במיוחד בתחומי האנרגיה וחומרי הגלם, ומוסיף ללחצים האינפלציוניים. הבנק המרכזי מצביע על הין החלש כאחד הגורמים המרכזיים לאינפלציה, מה שמוביל להעלאות ריבית נוספות.

המשבר ביפן אינו נשאר בגבולות המדינה בלבד. ארה"ב התערבה בשוק המט"ח כדי לסייע לייצב את הין. ההתערבות כללה רכישת כמויות גדולות של ין כדי לבלום את נפילתו ולהרתיע סוחרים מהמשכה. מהלך זה מראה את החשיבות הבינלאומית של הין והחשש שאי יציבותו תשפיע על מטבעות נוספים באזור.

לארה"ב אינטרס ברור לשמור על יציבות הין, שכן ין חלש מעניק ליצואנים יפנים יתרון תחרותי מול חברות אמריקאיות. בנוסף, תנועות חדות בין עלולות להשפיע גם על מטבעות אחרים באזור, מה שעלול להוביל לחוסר יציבות בשוק המט"ח.

הבנק המרכזי של יפן מתמודד עם אתגרי ריבית גבוהים והיחלשות הין, מה שמקשה על החזרה למדיניות מוניטרית "נורמלית". הפוקוס הבינלאומי על יפן גובר, במיוחד כאשר גם ארה"ב נדרשת להתערב במצב. מדובר באירוע שממחיש את הקשרים בין הכלכלה היפנית לשווקים הגלובליים ואת החשיבות של יציבות כלכלית בינלאומית.