הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, ביצע צעד משמעותי בתחום הטכנולוגי כאשר הפך לבעל המניות הגדול ביותר באינטל, חברת השבבים האמריקאית הידועה. לאחר רכישת 10% ממניות החברה בשווי של כ-10 מיליארד דולר, הממשל האמריקאי שולח מסר ברור: שליטה בייצור השבבים בארה"ב היא קריטית לביטחון הלאומי.
צעד זה מגיע על רקע התערבויות קודמות של טראמפ בעסקי שבבים בארה"ב ובסין, כולל חברות כמו אנבידיה ו־AMD. האנליסטים מעריכים כי המטרה העיקרית של טראמפ היא לא להשתלט על החברה, אלא להבטיח את יכולת הייצור המקומית ולהשאיר את הפעילות בתוך גבולות המדינה.
על פי הצהרת אינטל, ממשלת ארה"ב תישאר בעלים פסיביים, ללא ייצוג בדירקטוריון או זכויות ניהול אחרות. ההשקעה תבוצע באמצעות כספי מענקים שהובטחו לחברה במסגרת חוק ה־Chips מתקופת הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. המהלך כולל השקעה של 9 מיליארד דולר במניות רגילות, מתוך הכספים הללו.
הממשל יקבל 433 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה – מחיר נמוך ממחיר המניה בשוק, מה שמביא לרווח על הנייר של כ-1.9 מיליארד דולר. אם פעילות ייצור השבבים של אינטל תרד מתחת ל-51%, לממשל תהיה אופציה לרכוש עוד 5% מהמניות במחיר של 20 דולר למניה.
המהלך של טראמפ מעורר תגובות מעורבות במגזר העסקי והפוליטי. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר, טוען כי המהלך אינו נועד להשתלט על אינטל אלא לספק לה את המשאבים הנדרשים להמשך פיתוחה. הוא מדגיש כי ההשקעה הזו אינה מענק "חינם", אלא הזדמנות לרווח עתידי.
אלון לסט, אנליסט טכנולוגי, מוסיף כי המהלך מאפיין את המדיניות של טראמפ, המתמקדת בעסקים ולא במתנות חינם. לדבריו, המטרה אינה לרשום רווח מהיר, אלא לחזק את המעמד של אינטל בשוק הגלובלי.
מערכת היחסים בין טראמפ למנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, ידעה מתחים רבים. רק לאחרונה קרא טראמפ להתפטרותו של טאן, אך לאחר פגישה מוצלחת בין השניים, נשמעו דברי שבח מצד הנשיא. הפגישה נועדה להפיג את הביקורת על קשרים עסקיים של אינטל בסין.
המהלך של טראמפ בתחום הטכנולוגי אינו הראשון החודש, אך הוא מעורר שאלות לגבי מדיניות הממשל כלפי השוק החופשי. מבקרי העסקה מזהירים מההשפעה השלילית על החדשנות והקפיטליזם, וטוענים כי מדובר בהתערבות בוטה של הממשל.
בינתיים, אינטל ממשיכה להתמודד עם קשיים כלכליים, כולל פיטורים של עשרות אלפי עובדים. המהלך של טראמפ עשוי להעניק לה את התמיכה הנדרשת להמשיך לפעול ולהתפתח בארה"ב. למרות זאת, יש המעריכים כי הממשל יעניק לאינטל העדפה רגולטורית על פני מתחרותיה.
בסופו של דבר, נראה כי המהלך הנוכחי הוא חלק מתוכנית רחבה יותר של טראמפ להבטיח את כוח הייצור הטכנולוגי של ארה"ב, במיוחד לנוכח המתחים הגיאופוליטיים עם סין. אינטל, כעת עם תמיכה מהממשל, עשויה להוות כלי מרכזי באסטרטגיה זו.
