מארגן הקרנות בפרשת סלייס: האם המשא ומתן יציל מעונש מאסר?

ליעם ישראל, מארגן הקרנות בפרשת סלייס, מנהל משא ומתן להשבת כ-90 מיליון שקל לעמיתים, תוך כדי מאבק משפטי להימנע ממאסר. השופטת טרם הכריעה האם לקבל את ההסדר המתגבש, שכולל גם את בת זוגו של ישראל, אנסטסיה קוטייבה.
מארגן הקרנות בפרשת סלייס: האם המשא ומתן יציל מעונש מאסר?

המשבר בחברה לניהול קרנות סלייס נמשך, אך ייתכן שהפתרון כבר בדרך. בשבועות האחרונים, בעקבות האיומים המשפטיים שהוצגו בפניו, ליעם ישראל, מארגן הקרנות המרכזי בחברה, החל לנהל משא ומתן אינטנסיבי עם המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב. מדובר בצעד משמעותי שמטרתו להשיב לעמיתים חלק מהכספים האבודים.

ישראל, שניהל את הקרנות שהשיגו כ-34 מיליון דולר מעמיתי סלייס, נדרש כעת להשיב כ-25 מיליון דולר, שהם כ-90 מיליון שקל. לפי ההסכם המתגבש, ישראל יתחייב להשיב את הסכום הזה, מה שמהווה הפחתה מהסכום המקורי שגויס, וזאת לנוכח העובדה כי חלק מהכספים כבר הוחזרו לעמיתים במסגרת הלוואות שניתנו להם.

המשא ומתן בין ישראל לסנדרוב מתקיים על רקע איומים בעונש מאסר ל-45 ימים שהציב בית המשפט לישראל, בעקבות חוסר שיתוף פעולה מצידו בחקירה על היעלמות הכספים. סנדרוב, שמונה על ידי רשות שוק ההון, פועל לאתר ולהשיב את הכספים שנעלמו מהעמיתים, סכום שמוערך בכ-890 מיליון שקל.

המשא ומתן בין הצדדים נמצא כעת בשלבים מתקדמים, ובשבוע הבא הם צפויים לעדכן את שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סיגל יעקבי, בתוצאות ההסכמות שהושגו. אם ההסכם יאושר, יוסר איום המאסר מעל ישראל, והכספים יתחילו לחזור לעמיתים.

למרות שאיום המאסר הוסר, עדיין קיימת אי-ודאות לגבי שאר הכספים שנעלמו. עד כה הצליח סנדרוב לאתר כ-520 מיליון שקל מתוך הסכום הכולל שנעלם, כאשר כ-134 מיליון שקל הושבו בפועל ומצויים בחשבונות המעבר של סלייס. הכספים הללו צפויים להיות מוחזרים לעמיתים בתקופה הקרובה.

בנוסף, בת זוגו של ישראל, אנסטסיה קוטייבה, גם היא נחשבת כמעורבת בפרשה, לאחר שהתברר כי מילאה תפקיד מפתח בכמה מהחברות שקיבלו את כספי העמיתים. סנדרוב ביקש להטיל עליה קנס כספי בגין אי-מסירת מידע, אך ייתכן שההסכם עם ישראל יכלול גם את חלקה בפרשה.

ההסכמות בין הצדדים יביאו לסיום ההליכים המשפטיים הנוכחיים, אך הן עדיין צריכות לקבל את אישור בית המשפט. במקביל, סנדרוב ביקש מבית המשפט לאשר את המתווה שגיבש להסדר חוב בסלייס, בו העמיתים שלא קיבלו הלוואות יזכו לעדיפות בהחזר הכספים.

המצב בסלייס מהווה דוגמה נוספת לאתגרים העומדים בפני קרנות השקעה אלטרנטיביות, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור. פרשות מסוג זה מדגישות את החשיבות של פיקוח ובקרה מקצועיים, כמו גם את הצורך בהגנה על העמיתים מפני אובדן כספים.

בעתיד הקרוב, ייתכן שנראה שינוי במדיניות הרגולציה בתחום, כדי למנוע מקרים דומים ולשפר את ההגנה על הכספים המנוהלים בקרנות השקעה. בינתיים, העמיתים מחכים להחזר הכספים, בתקווה שהמאמצים המשפטיים והפיננסיים יניבו פירות.

עוד כתבות שיעניינו אותך

התנודתיות בשוק המניות: סיכום יום המסחר בבורסת תל אביב
עורך דין טובות כדי לבחור: מה לבדוק?
המשטרה מקפיאה 90 מיליון שקל בחשבונות בכירי מנורה בפרשת השחיתות בהסתדרות
מוצרי חיסכון לפנסיונרים: איך לנצל את ההטבות המקסימליות?
רצח בצפון הגולן: סירוב לשלם דמי חסות הוביל לטרגדיה כפולה
הגבעות התלולות והסיורים המודרכים: אטרקציות בגולן שלא תרצו לפספס
קורונה וההשפעה שלה על בריאות הציבור בישראל: המסקנות ממגפת הקורונה

קבלו עדכונים ישירים

הירשמו עכשיו וקבלו חדשות ועדכונים חמים ישירות אליכם

מומלצים עבורך