קרן העושר הנורבגית מוכרת מניות בנקים ישראליים – השוק לא מתרגש

קרן העושר הנורבגית מוכרת מניות בנקים ישראליים עקב חשש מהפרות זכויות, אך השוק ממשיך לעלות בזכות ביקושים מקומיים חזקים. המהלך, המונע משיקולים פוליטיים, לא צפוי להשפיע על יציבות השוק המקומי.
קרן העושר הנורבגית מוכרת מניות בנקים ישראליים - השוק לא מתרגש

קרן העושר הנורבגית, המנהלת נכסים בשווי כולל של כ-2 טריליון דולר, הודיעה לאחרונה על מכירת החזקותיה במניות ארבעה מהבנקים הגדולים בישראל. הקרן ביססה את החלטתה על חששות מפני "סיכון בלתי מתקבל על הדעת שהחברות תורמות להפרות חמורות של זכויות הפרט במצבי מלחמה וסכסוך". ההודעה מתייחסת לפעילות הבנקים הישראליים מעבר לקו הירוק, תוך הבהרה כי הם מספקים שירותים פיננסיים המהווים תנאי לפעילות בנייה בהתנחלויות בגדה המערבית.

המכירה כוללת מניות של בנק הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבינלאומי ופיבי, שהיקף החזקות הקרן בהם עמד על כ-678 מיליון דולר. עם זאת, בשוק ההון המקומי מעריכים כי השפעת המכירה אינה דרמטית. על פי אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר של לידר שוקי הון, "ההשפעה על מחירי המניות היא נקודתית בלבד, ולא תורגש על פעילות הבנקים עצמם".

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של קבוצת פרופיט פיננסים, מסביר כי החשיבות האמיתית היא בשאלה האם הרווחיות של החברות תיפגע. לדבריו, הקרן ניסתה לבצע את המכירה בהדרגה ובאמצעות עסקאות מחוץ לבורסה כדי להפחית את ההשפעה על מחירי המניות, תוך שמירה על אחריות מקצועית בסיסית של כל מנהל השקעות.

למרות היקף המכירה, מניות הבנקים לא נפגעו ואף רשמו עלייה לאחר ההודעה. קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, מציין כי מחזורי המסחר הגבוהים והביקושים הגדולים סייעו לקלוט את המכירה מבלי להותיר חותם משמעותי.

הקרן הנורבגית גם מכרה את החזקותיה ביצרנית ציוד הבנייה האמריקאית קטרפילר, בעקבות טענות לשימוש בדחפורים מתוצרתה להרס בלתי חוקי של רכוש פלסטיני. מועצת האתיקה של הקרן הסבירה כי אין ספק שמוצרי קטרפילר משמשים להפרות נרחבות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

בעבר הקרן כבר מימשה מניות של חברות נוספות בגלל הקשרים שלהן לישראל. בין החברות שמהן נסוגה הקרן נמנות גם פלנטיר האמריקאית, קבוצת דלק, אלביט מערכות ודניה סיבוס, על רקע חששות דומים. הקרן, שהוקמה ב-1990 כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורבגי, מתמודדת עם לחצים ציבוריים גוברים בנורבגיה.

למרות כל זאת, בשוק ההון המקומי לא חוששים מאפקט כדור שלג. כהנוביץ' מעריך כי אם קרנות נוספות ימשכו את השקעותיהן, המוסדיים הישראלים יכנסו לתמונה וירכשו את המניות במחירים נמוכים יותר, כך שישיגו תשואות טובות יותר ללקוחותיהם.

בסופו של דבר, ההחלטה של הקרן הנורבגית נתפסת כיותר פוליטית מאשר כלכלית. כל עוד החברות הישראליות מציגות דוחות טובים, ההערכה היא שגופים נוספים ימשיכו להשקיע בהן. השוק הישראלי ממשיך להציג תוצאות חיוביות, וגורמים בשוק סבורים כי זהו אינו מהלך שישנה את המגמה הכללית.

עוד כתבות שיעניינו אותך

איך לנהל תקציב אישי בלי סטיות וחריגות
מסחר במט"ח: כיצד לנהל סיכונים ולנצל הזדמנויות?
פעילות לנוער בחופש הגדול: מה לעשות בחופשת הקיץ
גמלאות פנסיה: ההבדלים בין הגמלאיות וכיצד לבחור את המתאימה לך
אטרקציות לילדים: כל המקומות הכי מומלצים לחוויה משפחתית
הבטחות שווא בהשקעות נדל"ן בארה"ב: כך מערימים על משקיעים עם ערבויות ממשלתיות מזויפות
קורונה וההשפעה שלה על בריאות הציבור בישראל: המסקנות ממגפת הקורונה

קבלו עדכונים ישירים

הירשמו עכשיו וקבלו חדשות ועדכונים חמים ישירות אליכם

מומלצים עבורך