האם ארה"ב בדרך לאינפלציה מכוונת שתשחוק את חובותיה?

ממשל טראמפ עשוי לנקוט באסטרטגיה של שחיקת חוב באמצעות אינפלציה מכוונת, שתפגע בערך הדולרים שישולמו למשקיעים, בעוד השקעות בנכסים ריאליים עשויות להרוויח מהמהלך.
האם ארה"ב בדרך לאינפלציה מכוונת שתשחוק את חובותיה?

ממשלת ארצות הברית מתמודדת עם אתגר כלכלי משמעותי בשנים האחרונות, אשר מעלה חששות בקרב המשקיעים לגבי יכולתה לפרוע את חובותיה. בעוד שהסיכון לחדלות פירעון נחשב כיום לאפסי, בזכות יכולתה של ארה"ב להדפיס את מטבע הרזרבה העולמי, דולרים, לפרעון חובותיה, ישנם תרחישים אפשריים אחרים שעלולים להשפיע על ערך האג"ח הממשלתיות שלה.

אחת הדרכים הבלתי רשמיות והפחות מדוברות לצמצום החוב היא באמצעות אינפלציה מכוונת. ממשל טראמפ, בהתנהלותו הכלכלית, עשוי ליצור אינפלציה שתשחק את הערך הריאלי של הדולרים שישולמו למשקיעים. כיוון ש-93% מהאג"ח הממשלתיות אינן צמודות לאינפלציה, תרחיש כזה עלול לגרום לשחיקה משמעותית בהחזרי ההשקעה.

הצעת התקציב החדשה בארה"ב עלולה להביא לעלייה חדה ביחס חוב-תוצר, מ-98% כיום ל-133% בשנת 2035. במקביל, הגירעון השנתי עלול לזנק ל-8%, מה שיאלץ את הממשלה להגדיל את היקף האג"ח הממשלתיות כדי לממן את החובות. הסכום הכולל של החובות עלול לעלות לכ-50 טריליון דולר, מה שיצריך עלייה בהוצאות הריבית השנתיות. כיום, הוצאות הריבית עומדות על 900 מיליארד דולר, סכום העולה על תקציבי הבריאות והביטחון גם יחד, וצפויות להכפיל את עצמן בעתיד.

מול מציאות כלכלית זו, ניצבות בפני ארה"ב שלוש אפשרויות: הראשונה היא לבצע הסדר חוב, דבר שנראה בלתי סביר בטווח הקצר. האפשרות השנייה היא עידוד צמיחה כלכלית דרסטית שתוכל להפחית את יחס החוב-תוצר. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שקיצוצי מסים, כמו אלו שמתכנן ממשל טראמפ, אינם בהכרח מובילים לצמיחה מהירה ומשמעותית.

האפשרות השלישית, והכי סבירה בטווח הבינוני, היא שחיקה עקבית ומתמשכת של ערך החוב באמצעות אינפלציה. במקרה כזה, החוב ייפרע במלואו, אולם בדולרים ששווים פחות. עליית המחירים הנומינלית, בשילוב עם אינפלציה, תקטין את יחס החוב-תוצר. מאחר שחלק משמעותי מהחוב הממשלתי מוחזק על ידי זרים, ההפסדים ישפיעו יותר עליהם מאשר על האמריקאים.

הגישה הזו, אם תיושם, עשויה להוביל להשלכות כלכליות נרחבות. שמירה על אינפלציה גבוהה מיעד הפד, לצד ציפיות האינפלציה, דורשת איזון עדין בין מדיניות מוניטרית לצמיחה כלכלית. בעבר, לאחר מלחמת העולם השנייה, הצליחה ארה"ב להפחית את יחס החוב-תוצר בעזרת אינפלציה וצמיחה כלכלית. אולם, יש לזכור כי שחיקת חוב באמצעות אינפלציה עלולה להתפתח לסטגפלציה – שילוב בין אינפלציה גבוהה לצמיחה נמוכה, כפי שקרה בתחילת שנות ה-80.

כיום, האינפלציה בארה"ב עומדת על כ-2.4%, וציפיות האינפלציה הן כ-2.7% לשנה הקרובה. סביבת אינפלציה גבוהה עלולה לשחוק את ערך האג"ח הלא-צמודות ולהגביר את הסיכון למשקיעים. לפיכך, השקעה באג"ח צמודות אינפלציה נראית עדיפה.

כל עוד ארה"ב תצליח להימנע מסטגפלציה ולשמור על אינפלציה מבוקרת, שוק המניות עשוי להרוויח מהאינפלציה הגבוהה. נכסים מוחשיים כמו נדל"ן, סחורות וזהב עשויים להעלות בערכם ולעזור למשקיעים לגדר את עצמם בפני אינפלציה. במקביל, בנק ישראל עלול להימנע מהורדות ריבית משמעותיות בשל אינפלציה גבוהה בארה"ב, כדי לשמור על ערך השקל מול הדולר.

עוד כתבות שיעניינו אותך

פיפ"א שוקלת למכור חלק מהמונדיאל: משפחת קושנר במרוץ להשקעה פוטנציאלית
השקעות בקרנות חדשות: כיצד לבחור את הקרן הנכונה לך?
לימודים לילדים עם קשיי קשב איך לתמוך בהצלחה
לימודי הייטק האם כדאי לעבור הסבה מקצועית
דיני עבודה לעובדים זרים: מה צריך לדעת?
תזונה מאוזנת: המזון הישראלי והתפקיד שלו בשמירה על בריאות הלב
קורונה וההשפעה שלה על בריאות הציבור בישראל: המסקנות ממגפת הקורונה

קבלו עדכונים ישירים

הירשמו עכשיו וקבלו חדשות ועדכונים חמים ישירות אליכם

מומלצים עבורך