בשנה האחרונה, לאחר עימות משפטי ממושך, הגיעה לסיומה תביעה ייצוגית שהופנתה נגד גיל אגמון, איש העסקים ובעל השליטה בדלק רכב. התביעה טענה כי אגמון העניק לעצמו את ההזדמנויות הרווחיות ביותר בתחום האוטוטק, והותיר את דלק רכב עם השקעות בסטרטאפים שסיכויי הצלחתם נמוכים יותר. בעקבות התהליך המשפטי, כל הצדדים המעורבים הסכימו להסדר פשרה, במסגרתו דלק רכב, אגמון והדירקטורים בחברה ישלמו לתובעים סכום של 750,000 ש״ח בתוספת מע״מ. חברת הביטוח התחייבה לשאת בעלות ההסדר שנקבע עבור הדירקטורים.
הטענה המרכזית נגד אגמון הייתה כי הוא מנצל את מעמדו כדי להעדיף השקעות פרטיות על פני אלו של החברה. דוגמה שהובאה במהלך הדיון הייתה ההשקעה של אגמון ב-R.E.E. Automotive, שבוצעה באופן פרטי. בזמן הנפקת הספאק של החברה בשנת 2021, אגמון החזיק ב-4.8% מהמניות. לאחר שהרוב המוחלט של בעלי המניות פדו את מניותיהם, חלקו של אגמון עלה ל-7.5%, אך עם הזמן, ערך המניה ירד בצורה חדה.
בנוסף, דלק רכב, תחת ניהולו של אגמון, השקיעה בסטרטאפים נוספים כמו האיילו (Hailo), שם השקיעה כ-58 מיליון דולר והחזיקה למעלה מ-12% מהמניות. דו״חות שנתיים הצביעו על שיערוך משתנה של ההשקעה, ובשנה האחרונה דווחה החברה על מחיקת 242 מיליון שקל מהשקעתה בהאיילו. גם השקעתה של דלק רכב באוטוטוקס, שנמכרה בסופו של דבר לקואלקום במחיר נמוך מהצפוי, הסתיימה בהפסדים ניכרים.
השקעות נוספות שביצעה דלק רכב כללו חברות כמו Hi Auto, Tupaia, Tactile Mobility, Addionics ו-Trieye. ההשקעות הללו, בסך כולל של כ-19.5 מיליון דולר, התבררו כבעייתיות כאשר החברה נאלצה לרשום הוצאות מימון בגין ירידת ערך של 40 מיליון שקל עבור חלק מהן.
בתביעה הייצוגית הזכירו התובעים גם את חברת אקסליון, חברה נוספת שאגמון השקיע בה, אשר נסחרת בשווי שוק נמוך בבורסה בתל אביב. התוצאות העסקיות של החברה העלו ספקות לגבי כדאיות ההשקעות בה.
לאור הכשלונות בהשקעות הללו, יש שטוענים כי על התובעים היה לראות את אגמון כמי שחסך לדלק רכב הפסדים משמעותיים על ידי השקעותיו הפרטיות, ולא כמי שפעל בניגוד לאינטרסים של החברה. הצורך בהסדר הפשרה מדגיש את המורכבות של הקשרים בין החלטות עסקיות לגיטימיות לבין תפיסות ציבוריות של ניהול הוגן.
