בפאנל מיוחד שנערך במסגרת מועדון ארוחת הבוקר של חברת פאהן קנה ניהול בקרה, נדונה סוגיית ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל ורמת המיצוי של השוק המקומי. אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי של מור גמל ופנסיה, הציג נתונים המצביעים על כך שמרבית הכספים החדשים שמגיעים להשקעות בישראל מופנים לשווקים זרים. קרן ציין כי "יותר מ-70 אגורות מכל שקל חדש כבר מושקעות בחו"ל", והסביר שהסיבה לכך היא קצב הגידול המהיר של החיסכון ארוך הטווח בהשוואה לקצב יצירת ההזדמנויות בשוק המקומי.
לדבריו של קרן, הגופים המוסדיים בישראל הגיעו לנקודת מיצוי בכל הנוגע ליכולת ההשקעה בשוק המקומי. עם נכסים מנוהלים שמסתכמים ביותר מ-3 טריליון שקל, קשה למצוא בארץ הזדמנויות השקעה משמעותיות. "השוק המקומי פשוט לא יכול לקלוט את כל הכסף הזה", ציין קרן. בנוסף, מגבלות הריכוזיות והיקף החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב מגבילות את יכולת ההשקעה בשוק המקומי.
כדי להתמודד עם האתגר הזה, הגופים המוסדיים מחפשים באופן גובר אחר הזדמנויות השקעה מחוץ לישראל. הם מבינים שההיצע המקומי לא גדל בקצב הדרוש, ולכן פונים לשווקים גלובליים. קרן מדגיש כי מדובר במגמה רחבה בענף, כאשר חלק משמעותי מהכספים החדשים שמופקדים לפנסיה, לגמל ולחיסכון ארוך טווח מופנים להשקעות גלובליות.
באותו פאנל, ליאור יוחפז, מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים, התייחס לנושא האובר־רולינג – מנגנון שמאפשר לדירקטוריון לאשר החלטות למרות התנגדות בעלי המניות. יוחפז ציין כי "השימוש במנגנון זה נעשה יותר מדי בשנים האחרונות", והדגיש שהשימוש בו צריך להיות חריג ומנומק, ולא חלק מהשגרה. הוא הוסיף כי לאחרונה חלה ירידה בשימוש במנגנון, בין היתר בשל הבנה מצד הדירקטורים על ההשלכות האפשריות של התעלמות מעמדת בעלי המניות.
יוחפז הדגיש כי הגופים המוסדיים אינם בוחנים את השימוש באובר־רולינג באופן אוטומטי אלא מתמקדים בנסיבות שהובילו להחלטה להשתמש בו. הוא ציין כי כאשר דירקטוריון בוחר להתעלם מעמדת בעלי המניות, במיוחד לאחר קבלת עמדת המשקיעים המוסדיים, הדבר עשוי להשפיע על האופן שבו ייבחנו אותם דירקטורים בעתיד.
הדברים שנאמרו בפאנל משקפים את האתגרים העומדים בפני הגופים המוסדיים בישראל, שצריכים להתמודד עם שוק מקומי מוגבל ועם הצורך למצוא אפיקי השקעה חדשים מחוץ לישראל. גם נושא האובר־רולינג ממשיך להוות סוגיה חשובה, ודורש מהדירקטוריונים להתנהל בזהירות ובשיקול דעת. הפאנל סיפק תובנות משמעותיות על האופן שבו מתמודדים הגופים המוסדיים עם השינויים והאתגרים בשוק, והבהיר את הצורך להמשיך ולחפש פתרונות יצירתיים ומגוונים לניהול השקעות.
