בעקבות הדיווח האחרון על ידי גלובס, סערה התעוררה ברשתות החברתיות סביב פערי התשואות בין גופי הגמל והפנסיה השונים. המידע העלה שאלות רבות בקרב ציבור המשקיעים והוביל לתגובות חריפות כלפי רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון.
על פי הדיווח, פערי התשואות התגלו במסלולי השקעה שאמורים להיות דומים, אך בפועל התגלו כה שונים מאוד. לדוגמה, במסלול "השתלמות עוקב מדדים גמיש" נרשמו תשואות שנעו בין 0% ל-6% ברוב הגופים, בעוד שאחרים הצליחו להגיע ל-12% עד 15%, ואחד אף ל-47%. במקביל, במסלול "השתלמות משולב סחיר", גוף אחד הגיע לתשואה של 52% ואילו אחר הסתפק בתשואה שלילית של חצי אחוז.
הפערים הללו העלו תהיות לגבי יעילות הרפורמה, שהיא פרי יוזמת רשות שוק ההון. הרפורמה נועדה לאחד מסלולים קטנים וליצור קטגוריות גנריות תחת שמות כמו "עוקב מדדים גמיש" או "משולב סחיר". אולם, למרות השמות הדומים, התגלה כי החברות השונות משקיעות באופן שונה לחלוטין, מה שמוביל לבלבול בקרב הציבור והמשקיעים שאינם מבינים בדיוק היכן הכסף שלהם מושקע.
רשות שוק ההון הגיבה לדיווח וציינה כי השלכות הרפורמה עדיין נמצאות בבחינה. עם זאת, ברשתות החברתיות הביקורת לא איחרה להגיע. משתמשים רבים, כולל משפיעני רשת ומובילי דעת קהל, הביעו אכזבה ותסכול מהמצב. דוגמה לכך היא תגובתה של "הסולידית", שהדגישה כי הרפורמה יצרה מסלולים שהם כמו קופסאות שחורות עבור החוסכים, ללא יכולת להבין את מדיניות ההשקעה.
סוכן פנסיוני בשם שגיא מימון טען בחריפות כי הרפורמה היא תוצר של חוסר עקביות ופוגעת במי שמנסה לתת ערך ללקוחות. גם מתכנן פיננסי בשם דן גרינברג הביע אכזבה מהרפורמה, והדגיש כי הזהיר מפניה עוד ב-2024.
בין היתר, נשמעו גם קריאות לשינוי שמות המסלולים כדי להבהיר את החשיפה הגאוגרפית והמט״חית של כל מסלול, במטרה למנוע בלבול נוסף בקרב הציבור. מתן שטרית, כלכלן ראשי בחברת הביטוח הפניקס, הדגיש את החשיבות של הבנת מדיניות ההשקעה של כל גוף לפני ההשקעה, והמליץ למשקיעים לבדוק את החשיפות באתר גמלנט.
לסיכום, הדיווח על פערי התשואות והביקורת ברשתות החברתיות מצביעים על הצורך בבחינה מחודשת של רפורמת המסלולים והבהרת מדיניות ההשקעה של כל גוף. רק כך ניתן יהיה להבטיח שקיפות והבנה טובה יותר עבור המשקיעים והציבור הרחב.
