בזמן שדונלד טראמפ ממשיך להפעיל לחץ על איראן במטרה להשיג שליטה על מצר הורמוז, בטהרן מתקדמת תוכנית שמטרתה להפוך את איראן לבעלת השליטה המרכזית בנתיב הימי הקריטי הזה. התוכנית המתוכננת צפויה להניב הכנסות כלכליות משמעותיות למדינה, כשההערכה היא שתגיע לסכומים של עד 10 מיליארד דולר בשנה.
על פי דיווחים שפורסמו בתקשורת הערבית, איראן פועלת במרץ להרחיב את שליטתה במצר הורמוז, אחד מהנתיבים הימיים החשובים והאסטרטגיים ביותר בעולם. כלי תקשורת איראני פרסם את פרטי התוכנית החדשה של טהרן, שמטרתה להבטיח את השליטה האיראנית על תנועת האוניות במצר.
התוכנית כוללת מנגנון ביטוח ימי חדש, אשר יאפשר לאיראן לקבל מידע מפורט על תנועת האוניות, לזהות את מדינות המוצא שלהן ולעקוב אחר נתיבי השיט שלהן. בכך, איראן מקווה להשיג פיקוח מודיעיני מלא על התנועה הימית במצר, ולשמר את השליטה על הנעשה בו. הטענה המרכזית של איראן היא שהשליטה במצר צריכה להישאר בידיה, בעקבות נזקים שנגרמו לה בעבר כתוצאה משימוש של אוניות עוינות בנתיב הימי במהלך סכסוכים קודמים.
על פי ההערכות, שירותים ימיים רגילים יוכלו להניב לאיראן הכנסות של כ-2 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, הפעלת מערכת הביטוח החדשה עשויה להגדיל את ההכנסות באופן ניכר, ולהגיע לסכומים של מעל 10 מיליארד דולר בשנה. המערכת המתוכננת תכלול ביטוח מפני סיכונים שונים, כמו בידוק והחרמת אוניות, ועיכובים בתנועתן.
המהלך של איראן מגיע בזמן שבו טראמפ פועל להגדיל את מעורבותה של ארצות הברית באזור, במיוחד במצר הורמוז. לאור המתיחות הגוברת בין המדינות, התוכנית האיראנית עשויה להסלים את המצב ולהוביל להתנגשות אינטרסים במרכז האסטרטגי החשוב הזה. מצר הורמוז מהווה אחד מהנתיבים הימיים המהותיים ביותר להעברת נפט וגז טבעי, כאשר כשליש מתעבורת הנפט העולמית עוברת דרכו. לפיכך, כל שינוי במצב השליטה בו עשוי להשפיע באופן ישיר על מחירי הנפט והגז בעולם.
התגובות הבינלאומיות לתוכנית האיראנית עוד לא התבררו במלואן, אך סביר להניח שהן יכללו ביקורת ומחאה מצד מדינות המערב ובעלות בריתן במזרח התיכון, שיראו במהלך איום על יציבות האזור. בנוסף, ייתכן שהמהלך יוביל לתגובות כלכליות ופוליטיות מצד מדינות אלו, במטרה למנוע את הרחבת השליטה האיראנית במצב.
בתוך כך, איראן ממשיכה לפתח את יכולותיה הכלכליות והצבאיות, במקביל למאמצים לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי. התוכנית החדשה במצר הורמוז מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של טהרן, שמבקשת להבטיח את השפעתה הגוברת באזור ולהשיג יתרון כלכלי משמעותי.
