חברת ניו-מד אנרג'י חתמה לאחרונה על עסקת יצוא גז טבעי משמעותית עם מצרים, בהיקף כולל של 130 BCM, שתפרס על פני תקופה של יותר מעשרים שנה. הסכם זה מהווה הרחבה של ההסכם הקודם שהחל בשנת 2020, ומבוסס על שיתוף פעולה רציף ואסטרטגי עם שוק האנרגיה המצרי. העסקה כוללת שלב ראשון של תוספת 20 BCM שיזרמו החל משנת 2026, תוך השקעה של כ־560 מיליון דולר בצינור שלישי ממאגר לוויתן לפלטפורמה והקמת מערכת הולכה בין אשדוד לאשקלון. החלק העיקרי של העסקה, 110 BCM נוספים, תלוי בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר בפיתוח שלב ב' של מאגר לוויתן והקמת תשתית נוספת דרך ניצנה.
מנכ"ל ניו-מד, יוסי אבו, הוסיף כי העסקה מהווה צעד אסטרטגי לא רק להעמקת הקשרים עם מצרים אלא גם להצבת ישראל כשחקן מרכזי בתחום הגז באזור. לדבריו, העסקה מעוררת עניין רב בקרב חברות אנרגיה מרחבי העולם, כולל מדינות המפרץ, ומעלה שאלות על האפשרות להרחיב את היצוא לשווקים נוספים, כגון סעודיה וירדן. בנוסף, אבו מציין כי העסקה מהווה פוטנציאל לקידום נורמליזציה אזורית והרחבת שיתופי פעולה כלכליים.
בהיבט הכלכלי, העסקה כוללת מנגנונים להבטחת הרווחיות, כגון הצמדה למחיר הנפט ומחיר מינימום, המגנים על ההשקעה גם במידה שמחיר הנפט יירד משמעותית. יתרה מכך, העסקה מתבצעת בדולרים, מה שמפחית את החשיפה לשינויים בשערי המטבע.
בנוגע לשוק המצרי, מצרים צפויה לצרוך כ-70 BCM גז בשנה עד 2030, כאשר כ-20 BCM מתוכם יגיעו מישראל, מה שיוצר תלות הדדית של כ-25-30%. אבו מתאר את הקשרים עם מצרים כיחסים אסטרטגיים של רווח הדדי, המבוססים על אינטרסים משותפים.
בהקשר של פיתוח עתידי, אבו הדגיש את החשיבות של שלב ב' במאגר לוויתן, כאשר החברה ממתינה כעת לאישור פיתוח עקרוני שיאפשר קבלת החלטת השקעה סופית. הוא מעריך כי החלטה זו תתקבל ברבעון הרביעי של השנה.
כמו כן, אבו התייחס להשפעת הבינה המלאכותית על תחום האנרגיה. לדבריו, הבינה המלאכותית תורמת לשיפור תהליכי חיפוש והפקה, מקצרת לוחות זמנים ומשפרת את היעילות התפעולית. בנוסף, הבינה המלאכותית צפויה להגדיל את הביקוש לאנרגיה, כשהגז הטבעי צפוי להיות מקור עיקרי למענה על הביקושים הגוברים.
בנוגע לסיכונים אפשריים, אבו ציין שהסיכון העיקרי הוא גיאופוליטי, אך הדגיש שבשנים האחרונות, גם בתקופות מתוחות, שיתוף הפעולה עם מצרים הוכיח יציבות וצמיחה.
לסיכום, עסקת הגז בין ניו-מד למצרים מהווה אבן דרך חשובה לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה אסטרטגית, עם פוטנציאל להרחבת שיתופי פעולה אזוריים ולהפיכת ישראל לשחקן מרכזי בשוק האנרגיה המזרח תיכוני. החברה מצפה להמשך פיתוח מאגר לוויתן ושיתופי פעולה נוספים במזרח התיכון, תוך ניצול יתרונות הבינה המלאכותית לשיפור תהליכי ההפקה והניהול.
