חוק התקשורת החדש, שקודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, עבר את אישור הכנסת ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. החוק נועד לבצע רפורמה מקיפה בשוק התקשורת בישראל, אך עורר ביקורת רחבה מצד גורמים שונים, כולל היועצת המשפטית לממשלה והאופוזיציה, בטענה כי הוא עלול לפגוע בחופש העיתונות.
עם אישור החוק, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ על ידי חברי הכנסת מהאופוזיציה וארגונים אזרחיים, הדורשות לבטלו בטענה שהליך החקיקה היה פגום ופוגע בעקרונות הדמוקרטיים. בין המגישים ניתן למצוא את חברי הכנסת אפרת רייטן ואיתן גינזבורג, מכון זולת, עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים והתנועה לאיכות השלטון.
במסגרת החוק, תוקם רשות חדשה לתקשורת משודרת שתהיה אחראית על הסדרת השידורים, ותחליף את הרשות השנייה. החוק מספק לשר התקשורת סמכויות נרחבות למנות את חברי המועצה של הרשות החדשה, דבר שמעורר חשש לגבי הפוליטיזציה של כלי תקשורת מרכזיים במדינה.
החוק כולל גם ביטול מגבלות על בעלויות צולבות והפרדה מבנית בין ערוצים מסחריים לחברות חדשות, לצד התחייבות להשקעה בהפקות מקוריות ישראליות. עם זאת, חברות בינלאומיות יזכו לפטור מחובות אלו, מה שמעלה שאלות על ההשלכות לטווח הארוך על יצירות מקומיות.
היועצת המשפטית לממשלה הביעה דאגה רבה לנוכח החוק, והזהירה כי הוא עשוי לפגוע בצורה קשה בעצמאות התקשורת, דבר שיכול להשליך על תפקידה החיוני של התקשורת בחברה דמוקרטית. החוק הועבר למרות הסתייגויות רבות שהוגשו, חלקן נדחו ללא דיון מעמיק בוועדת הכנסת.
בדיון שקדם להצבעה, נרשמו חילוקי דעות משמעותיים גם בתוך הקואליציה, כאשר חבר הכנסת אבי מעוז ביקש לשנות את הרכב המועצה החדשה שתוקם, אך ויתר על כך לאחר אזהרות מהיועצת המשפטית של הכנסת כי השינויים ייחשבו לפגם בהליך החקיקה.
העתירה שהוגשה לבג"ץ טוענת כי החוק הועבר תוך התעלמות מביקורת מקצועית והיעדר שקיפות, כאשר סעיפים חשובים הוכנסו בשלב מאוחר ללא דיון מספק. העתירה מדגישה את הפגיעה האפשרית בעצמאות הכנסת ובפרדת הרשויות, ומבקשת להורות על ביטול החוק.
הדיון על חוק התקשורת החדש ממשיך להעסיק את הזירה הפוליטית והציבורית בישראל, כאשר השאלה המרכזית נוגעת לאיזון בין הצורך ברפורמות לבין השמירה על עקרונות הדמוקרטיה וחופש העיתונות במדינה. התפתחויות נוספות צפויות בשבועות הקרובים עם המשך הטיפול בעתירות בבג"ץ והשלכות החוק על שוק התקשורת בישראל.
