הוועדה לקידום הבינה המלאכותית, בראשות פרופ' יעקב נגל, הציגה לאחרונה את המלצותיה החדשות לשדרוג מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. הוועדה קוראת להשקיע 25 מיליארד שקל על פני חמש שנים כדי למצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום זה. התוכנית כוללת הקמת מחשב-על, פיתוח תוכניות הכשרה והשבת מוחות, כל זאת במטרה לחזק את תשתיות המחקר והפיתוח בישראל ולהעמיד אותה בחזית הטכנולוגית העולמית.
נגל והוועדה מציעים להקים מחשב-על בעל עלות של 18 מיליארד שקל, שיכיל 60 אלף שבבים של חברת אנבידיה, המיועד לשימוש חוקרי אקדמיה ויזמי סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, כוללת התוכנית השקעה של שני מיליארד שקל בהשבת מוחות והכשרת חוקרי AI, מיליארד שקל נוספים להכשרת תלמידי תיכון וחיילים, והקמת מכון ייחודי לבינה מלאכותית שיפעל לפיתוח מודלים מתקדמים בשפה העברית.
מדובר בניסיון שלישי בעשור האחרון להניע תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית. התוכניות הקודמות, שהוגשו בימי הממשלות הקודמות, לא זכו ליישום מלא בשל קשיים פוליטיים וכלכליים. התוכנית הראשונה, שהוגשה בשנת 2018 על ידי פרופ' יצחק בן-ישראל ופרופ' אביתר מתניה, נגנזה בעקבות מערכות הבחירות החוזרות ונשנות באותה שנה. גם התוכנית השנייה, שהוצעה בשנת 2020 על ידי ארנה ברי, לא זכתה למימוש מלא בשל מחסור בתקציבים ותמיכה פוליטית.
פרופ' יצחק בן-ישראל, שחיבר את אחת מהתוכניות הקודמות, מביע סקפטיות לגבי יישום התוכנית החדשה. לדבריו, "הממשלה צריכה להקים גוף ממשלתי חזק שיפעל כאוטוריטה בתחום. ללא תקציב מרוכז וסמכויות משמעותיות, קשה לראות את התוכנית קורמת עור וגידים. המצב הנוכחי מחייב הקצאת משאבים משמעותית כדי לסגור את הפערים מול מדינות אחרות".
ד"ר ארנה ברי מוסיפה כי "ללא ניהול נכון ותקציב יציב, גם התוכנית הנוכחית עלולה להיכשל. הקמת תשתיות היא באחריות המדינה, ולא ניתן להסתמך על יוזמות פרטיות בלבד. ישראל מדורגת גבוה באיכות כוח האדם שלה, אך נמוכה בהיבטי התשתיות. יש לשפר את המצב כדי להבטיח את מיצובה של ישראל בחזית התחום".
המסקנות של הוועדה מצביעות על כך שישראל נמצאת בתהליך של ירידה במדד הבינלאומי של הבינה המלאכותית, דבר המחייב פעולה נמרצת ומהירה. הדגש המיוחד בתוכנית הנוכחית הוא על תהליך ארוך טווח, המבטיח יציבות והמשכיות בתחום, עם תמיכה ממשלתית רחבה.
המלצות הוועדה כוללות גם את הצורך במעורבות ישירה של ראש הממשלה, כדי להבטיח את הסמכויות והמשאבים הנדרשים למימוש התוכנית. רק כך, סבורים חברי הוועדה, ניתן יהיה להבטיח שישראל תחזור להוביל בתחום הבינה המלאכותית ותתחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית.
בינתיים, התוכנית ממתינה לאישור ממשלתי ותמיכה רחבה, בתקווה כי הפעם תוכל לצאת לפועל ולהביא לתוצאות ממשיות בשטח. ישראל ניצבת מול אתגרים גדולים, אך גם מול הזדמנויות ייחודיות לשדרוג מעמדה העולמי בתחום המתפתח של הבינה המלאכותית.
