בימים אלו, המשרד לאוצר חשף תחזית מדאיגה בנוגע למוסד לביטוח לאומי, לפיה ב-2029 יעמוד המוסד בפני חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיו הפיננסיות. תחזית זו מעלה חששות רבים, במיוחד לאור העובדה שהמוסד כבר נמצא בגירעון בשנים האחרונות.
לפי המשרד לאוצר, ישנן שתי סיבות עיקריות למצב זה: ראשית, רפורמות שהרחיבו באופן משמעותי את זכאות לסיעוד ולילדים נכים; ושנית, הפרמיות המשולמות וההנחות הניתנות במסגרת הביטוח הלאומי. יתרה מכך, בעיות התזרים של המוסד אינן חדשות ונובעות מטעויות עבר, חלקן של המשרד לאוצר עצמו. בכל שנה, העביר המוסד לביטוח לאומי עודפים למשרד האוצר, אשר ניתנו בתמורה לאג"ח מיוחדות עם שיעור ריבית ממוצע שהלך וירד במהלך השנים.
כדי לסגור את הגירעון, מקדם המשרד לאוצר שינוי משמעותי בגביית הפרמיות. כיום, עובד שמשכורתו החודשית היא שכר ממוצע במשק משלם דמי ביטוח לאומי שנתיים של 5,880 ש"ח. מובטלים זוכים להנחה ומשלמים 1,716 ש"ח בלבד, כ-30% פחות מהמועסקים בשכר ממוצע. תלמידי ישיבה וסטודנטים מקבלים הנחה נוספת ומשלמים 576 ש"ח בשנה.
המשרד לאוצר מציע להעלות את התשלומים לאוכלוסיות שאינן מועסקות, כולל מובטלים, צעירים וסטודנטים. לפי ההצעה, תלמידי ישיבה וסטודנטים ישלמו 48 ש"ח בחודש, לעומת 143 ש"ח שמשלמים מובטלים. עם זאת, בעוד הנחה לסטודנטים תקפה רק לשנות לימודיהם, הנחה לתלמידי ישיבה ניתנת עד גיל 67.
עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת מרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי בניגוד לסטודנטים, הלימודים בישיבה אינם מספקים הכשרה מקצועית עתידית. היא מצביעה על כך שבשנות ה-30 לחייהם רובם עדיין לומדים בישיבה, אך בשנות ה-60 לחייהם המצב שונה.
מאז ינואר 2026, בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא גיוס, נשללה הנחה לתלמידי ישיבה בגילאי 18-29 הכפופים לחוק הגיוס. מדובר בכ-90,000 איש שמשלמים דמי ביטוח לאומי כמו המובטלים.
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, הגירעון יגיע ל-18 מיליארד ש"ח ב-2030 ול-48 מיליארד ש"ח ב-2050. התחזית מתבססת על גידול באוכלוסייה החרדית שצפוי להכפיל עצמו עד 2065. השתלבות גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה עדיין נמוכה, והמשרד לאוצר מציין כי 350,000 ישראלים בגיל העבודה אינם משתלבים בשוק ומשלמים דמי ביטוח מינימליים.
המלצות שונות שהוצעו לאורך השנים, כמו הפרדת קצבאות זקנה וסיעוד למערכת נפרדת או העלאת גיל הפרישה לנשים, לא יושמו עד כה. התמודדות עם הגירעון מחייבת צעדים מבניים משמעותיים, אך ספק אם המוסד לביטוח לאומי יוכל לעמוד ביעדים הפיננסיים הנדרשים ללא צעדים נוספים.
בעוד שהמשרד לאוצר מנסה למצוא פתרונות, האתגר הכלכלי והחברתי שמציג המצב הזה גדול ומורכב ודורש שיתוף פעולה והבנה רחבה של כלל הגורמים המעורבים.
