מליאת הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות, אשר יאפשר לציבור הרחב גישה ישירה להון פרטי, מניות בחברות פרטיות ונכסים דיגיטליים דרך קרנות נאמנות. מדובר במהלך חשוב אשר מאשרר את מעמדן של קרנות הגידור בנאמנות, שכבר מנהלות נכסים בשווי של כ-5.7 מיליארד שקל, ומאפשר להן להמשיך לפעול ללא מגבלת זמן.
התיקון לחוק מציג שני סוגי קרנות. הראשון מתמקד בקרנות הגידור, המשלבות אסטרטגיות השקעה כמו פוזיציות לונג ושורט, ניהול חשיפות דינמיות ושימוש בנגזרים. השני מאפשר יצירת קרנות שמחזיקות בנכסים פרטיים, כולל חוב פרטי, מניות בחברות שלא הונפקו ונכסים דיגיטליים, תוך שמירה על פיקוח מסודר של הרשות לניירות ערך.
עד כה, השקעות מסוג זה היו פתוחות בעיקר ללקוחות כשירים עם הון נזיל גבוה או הכנסה שנתית גבוהה, ולגופים מוסדיים. כעת, יו״ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר, מציין כי המהלך יאפשר גם לציבור הריטייל ליהנות מהיצע השקעות מפוקח, ובכך להרחיב את מגוון המוצרים הפיננסיים הזמינים.
מגמת פתיחת השוק לכניסת קרנות השקעה פרטיות מתפתחת לא רק בישראל. בארה״ב, שוק האשראי הפרטי מוערך בכ-1.3 טריליון דולר, עם תחזיות להגעה ליותר מ-3 טריליון דולר עד 2028. באירופה, נכסי מכשירי ELTIF צפויים להגיע לכ-75 מיליארד אירו עד סוף השנה. ישראל מצטרפת למגמה זו בגרסה מקומית, תוך שמירה על זהירות והתאמות רגולטוריות.
אחת הסוגיות המרכזיות שעולות מהמהלך היא סוגיית הנזילות. להבדיל מקרנות נאמנות רגילות המציעות פדיון יומי, השקעות בחברות פרטיות או נכסים לא סחירים דורשות התאמות מיוחדות, כגון מנגנוני פדיון בתדירות מוגבלת וכללי שיערוך מותאמים.
בנוסף, קרנות החוב הפרטיות מציעות פתרון מימוני לחברות קטנות ובינוניות שמתקשות לגייס הון בבורסה או לקבל אשראי בנקאי מספיק. בכך, הן מרחיבות את מקורות המימון מעבר למערכת הבנקאית ולשוק האג״ח המסחרי.
השלב הבא הוא קביעת תקנות מפורטות על ידי הרשות לניירות ערך, שיכללו את שיעורי ההחזקה המרביים בנכסים פרטיים, תדירות השיערוך ואופן הצגת דמי הניהול. ההחלטות הללו יקבעו אם הקטגוריה החדשה תזכה להיקפים משמעותיים בשוק או תישאר כנישה לצד הקרנות המסורתיות.
