מהנדס ישראלי מזהיר מפני הסכנות הטמונות בבניינים ישנים בתל אביב, וטוען כי העיר הפכה למוקד פגיעות לא רק בשל היותה מטרה אסטרטגית, אלא גם בגלל ריבוי המבנים הישנים בה. המהנדס ישראל דוד, שמכהן כממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מציין כי בניינים רבים בעיר נבנו לפני 60 עד 80 שנה, ללא חוסן קונסטרוקטיבי או אמצעי מיגון מתקדמים. לטענתו, בניינים אלו מהווים סכנה פוטנציאלית במצבי חירום.
דוד מתאר את המציאות הקשה שבה כשליש מהבניינים בישראל אינם ממוגנים כלל, ומדגיש כי במרכזי הערים הוותיקות המצב חמור אף יותר. "המלחמה האחרונה חשפה את האמת הברורה: בנייה מודרנית יכולה לעמוד בפני פגיעות, בעוד שהמבנים הישנים קורסים", הוא אומר בדאגה.
המהנדס מעלה ביקורת כלפי סדרי העדיפויות במדינה, וטוען כי ישנו חוסר בתקציבים ושיתוף פעולה למען חיזוק המבנים הישנים. "בזמן שנמצאים כספים לשימור חזותי של מבנים, לא מושקעים המשאבים הנדרשים לשיפור החוסן הקונסטרוקטיבי, וזה מציל חיים", מסביר דוד.
הוא גם מביע את התנגדותו למדיניות השימור הנוכחית, שלדבריו מתמקדת בנראות ולא בבטיחות. "שימור הפך לעיסוק אסתטי בלבד. מתייחסים למבנים ישנים כאל אוצרות שאסור לגעת בהם, גם כשהם מסכנים חיים. אם לא ניתן לחזק אותם לרמה בטיחותית, אין להשאיר בהם דיירים", מזהיר דוד.
המומחה מציע להפוך את ההתחדשות העירונית למבצע חירום לאומי, ומדגיש כי כל דחייה נוספת עלולה להוביל לאסון. בנוסף, הוא קורא לבחון מחדש את תפיסת המיגון הנוכחית בישראל, ומציע לחשוב על שינויים טכנולוגיים וניהול סיכונים עדכניים.
דוד מתייחס גם להמצאת הממ"ד, שהייתה נכונה לתרחישים של שנות ה-90, אך אינה מתאימה לאיומים הנוכחיים. "עלינו לשקול מחדש את תפיסת המיגון, במיוחד נוכח האיומים המודרניים, כמו טילים עם מטענים כבדים", מציין המהנדס.
באמצעות תיאור מצב זה, דוד מקווה לעורר את מודעות הציבור והגורמים האחראיים לשינוי במדיניות החיזוק והבנייה, על מנת להבטיח את בטיחות התושבים ולמנוע את האסון הבא. המהנדס מדגיש כי שינויי סדרי העדיפויות יכולים להציל חיים ולמנוע תרחישים קשים בעתיד.
