בסוף השנה הנוכחית תסתיים הוראת השעה שהעלתה את מס הרכישה לבעלי יותר מדירה אחת מ-5% ל-8%. במשרד האוצר ובקרב קובעי המדיניות קיימת קונצנזוס שיש להאריך את ההוראה, מתוך רצון למנוע עלייה בביקושים ובמחירי הדירות, במיוחד כאשר השוק מתחיל להראות סימני שינוי. המהלך המקורי נועד להרתיע משקיעים ולמנוע מהם "לזלול" דירות המיועדות לזוגות הצעירים, כפי שהגדיר זאת בעבר שר האוצר לשעבר, משה כחלון.
עם זאת, כיום נראה שהמציאות שונה. בעוד שהמדינה נלחמת במשקיעים פרטיים, קיימים תמריצים משמעותיים לקרנות וחברות אשר קונות דירות להשקעה, בתנאי שהן פועלות כחברה בע"מ או כקרן נדל"ן. לדוגמה, קרן מגוריט, הקרן הראשונה והגדולה מסוגה בארץ, רכשה לאחרונה דירות בכפר סבא ובנתניה במטרה להשכירן, וזכתה להטבות מס נרחבות: מס רכישה מופחת, פטור ממע"מ ומס חברות, ואף פטור ממס שבח בעת מכירת הנכס.
דוח חדש של ועדה בין-משרדית ממליץ על הקלות נוספות לקרנות אלו, כגון גמישות במכירת חלק מהדירות שבבעלותן. המדיניות הזו מעודדת רכישות נוספות על ידי קרנות, בעוד השוק מתמודד עם עודף דירות שלא נמכרות, מה שמוביל ללחץ על מחירים בירידה.
למרות היתרונות הברורים של קרנות בניהול נכסים למגורים, יש לזכור את השוק הפרטי. בתקופה של עליית מחירי השכירות, ניתן להבחין בפערים בין חוזים חדשים למחדשי חוזה, כאשר הפער ביניהם נמצא במגמת עלייה. בעוד שקרנות מציגות עלייה מתמדת בשכר הדירה בפרויקטים שלהן, שוק השכירות הפרטי מאפשר גמישות רבה יותר, והפערים בין סוגי השוכרים מצביעים על יתרון לשוכרים קיימים.
המדינה ניצבת בפני דילמה: האם להמשיך להעניק הטבות לקרנות ומשקיעים מוסדיים, או להקל על משקיעים פרטיים, אשר תורמים להכנסות המדינה דרך מיסי רכישה גבוהים יותר. ההחלטה עלולה להשפיע על שוק הנדל"ן כולו, בעוד המדינה מנסה לייצב את המחירים ולשמור על איזון בין ההיצע לביקוש.
מנגד, התוכנית של רשתות גדולות לייבא מוצרי יסוד, כמו בשר, ישירות מחו"ל, מעוררת תקווה לשיפור התחרות ולהוזלת מחירים בשוק המזון. אמנם מדובר בתהליך מורכב יותר מאשר ייבוא מוצרי חשמל, אך יש בכך פוטנציאל לשינוי מהותי בשוק המקומי.
השוק ממשיך להתפתח, והמדינה נדרשת לאזן בין הצרכים של המשקיעים, היזמים והשוכרים, על מנת לשמור על יציבות כלכלית ולהבטיח דיור בר השגה לזוגות צעירים ומשפחות.
