בין ימי האבלות של "בין המצרים", המתחילים בי"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, עולה השאלה איך ניתן להתמודד עם שנאת חינם, שהובילה לפי המסורת היהודית לחורבן בית המקדש השני. הרב לוי יצחק ארנשטיין מתייחס לפרשה השבועית ולדמותו של אהרון הכהן כהשראה לחיים של אהבה ושלום.
הרב ארנשטיין מתאר את הדיאלוג שלו עם יועץ עסקי, אשר שאל אותו מה מניע אותו לחתור להצלחה כלכלית. התשובה של הרב הייתה יוצאת דופן: הוא שואף לכך שלכל יהודי תהיה האפשרות לחיות חיים מלאים ומסופקים, הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית. עבורו, עניין זה כולל תמיכה כלכלית, שיעורים תורניים, ייעוץ והקשבה, והצעה להניח תפילין. כל אלו, לדבריו, אינם אלא אמצעים להשגת המטרה העליונה של דאגה ואכפתיות לכל יהודי.
היועץ העסקי חלק על גישתו של הרב וטען כי הצלחה בעסקים תלויה ביכולת ליצור קשרים אישיים עם אנשים, להרגיש מחוברים ולפתח יחסי אמון. "לגעת באנשים", כפי שהוא ניסח זאת, הכרחי לכל תהליך של שינוי והצלחה. הרב מסכים עמו ומוסיף כי החיבור בין אנשים צריך להיות מבוסס על אהבת חינם ולא על אינטרסים כלכליים, מעמד או אגו.
בפרשת השבוע הקרובה, א' מנחם-אב, חל יום פטירתו של אהרון הכהן, שעליו נאמר במשנה: "הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". הרב ארנשטיין מזכיר כי אהרון הכהן הוא הדמות היחידה שעליה נאמר "תלמידיו", והמסר הזה צריך להוות השראה לכל אחד מאיתנו. במקום לשנוא חינם, עלינו לשאוף להידמות לאהרון, לאהוב ולרדוף שלום, להרגיש אכפתיות כלפי הזולת ולהתקרב לתורה.
הימים הללו, של בין המצרים, מזמינים אותנו לעצור ולהרהר באחריות האישית שלנו כלפי החברה. האם אנחנו פועלים מתוך אהבה ושלום, או שמא אנחנו נופלים לאותה שנאת חינם שהובילה לחורבן? הרב ארנשטיין מעודד את הקוראים לאמץ את דרכו של אהרון הכהן ולשאוף להיות תלמידיו, מתוך אהבה אמיתית לכל אדם, ללא קשר לרווח אישי.
השבת הקרובה מזמנת לנו הזדמנות מצוינת לעצור ולשאול: איך נוכל להיות יותר כמו אהרון הכהן? איך נוכל לפעול מתוך אהבה אמיתית ושלום? התשובות לשאלות אלו עשויות להוביל אותנו לחיים מלאים יותר, הן כפרטים והן כקהילה. ברוח זו, הרב ארנשטיין קורא לכל אחד ואחת לנסות למצוא את הדרך האישית שלהם לאמץ את הערכים הללו ולחיות חיים של משמעות ושלווה.
