ב-4 באוגוסט 2020 התרחש פיצוץ עוצמתי בנמל ביירות, כאשר מחסן שבו אוחסנו כ-2,750 טון של אמוניום חנקתי התפוצץ והוביל לאחת הטרגדיות הכואבות בהיסטוריה המודרנית של לבנון. הפיצוץ גרם למותם של למעלה מ-200 איש ולפציעת אלפים אחרים, והשאיר חורבן רב בעיר, תוך גרימת נזק רחב היקף לכלכלה המקומית. הנמל, ששימש כעורק מסחרי מרכזי עבור המדינה, יצא מכלל פעולה, מה שגרם להשבתה כמעט מוחלטת של פעילות הסחר הימי ולפגיעה קשה בכלכלה הלבנונית, שכבר הייתה במצב עדין.
ההשפעות הכלכליות לא עצרו בנזק הפיזי. לבנון, שהייתה במצב של חוסר יציבות כלכלי עוד לפני האירוע, הידרדרה באופן מהיר בעקבות הפיצוץ. המחסור במטבע חוץ החמיר, המערכת הבנקאית התמודדה עם קשיים גוברים, והאבטלה זינקה. מעבר לכך, בניינים היסטוריים רבים נהרסו ומרכזים מסחריים רבים נסגרו, מה שהוביל לפגיעה חמורה באמון הציבור במוסדות המדינה. תושבים רבים יצאו לרחובות במחאה, ודרשו רפורמות ושינויים יסודיים בשלטון. אולם, המדינה נותרה ללא ממשלה מתפקדת במשך חודשים רבים, והסיוע הבינלאומי שהובטח התקבל באופן חלקי בלבד.
הפיצוץ בנמל ביירות סימל את כשלי הניהול והפוליטיקה המקומית, והשלכותיו הכלכליות ממשיכות ללוות את המדינה עד היום. קרנות השקעה זרות חדלו מפעילותן בלבנון, ודירוג האשראי של המדינה ירד לרמות נמוכות ביותר. במקביל, האינפלציה גאתה לרמות דו-ספרתיות, מה שהחמיר עוד יותר את המצב הכלכלי של האזרחים.
ב-4 באוגוסט 2017, מרטין שקרלי, שזכה לכינוי "האיש הכי שנוא באמריקה", הורשע בעבירות של הונאה בניירות ערך וקנוניה להונאת משקיעים. שקרלי התפרסם לשמצה לאחר שהעלה את מחירי תרופות קריטיות לאיידס ולסרטן באלפי אחוזים, אך ההרשעה לא נגעה ישירות לפעולותיו אלו. היא התמקדה בניהול לקוי ובפעילותו בקרנות ההשקעה שלו וחברת רטרופין, כאשר הואשם בשקרים בנוגע לתשואות, העברת כספים בניגוד להצהרות ויצירת מראית עין של הצלחה כוזבת. שקרלי נידון לשבע שנות מאסר ולקנס כספי כבד.
המקרה של שקרלי עורר דיון ציבורי נרחב בנוגע לגבולות האתיקה בעסקים והצורך בפיקוח הדוק יותר על חברות תרופות והשקעות פרטיות. הוא הפך לדמות שנויה במחלוקת, המייצגת על פי רבים את הצורך בשינוי רגולטורי בתחום העסקי.
ב-4 באוגוסט 2016, הבנק המרכזי של בריטניה הפחית את הריבית לרמה של 0.25% והרחיב את תוכנית ההקלה הכמותית. צעדים אלו ננקטו כתגובה לחששות ממיתון בעקבות ההחלטה על פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, הידועה כברקזיט. תוצאות ההצבעה על הברקזיט הפתיעו את השווקים והובילו לנפילה חדה בערך הליש"ט ולהאטה בהשקעות. הצרכנים אף הם הפכו זהירים יותר, והשווקים הפיננסיים נדרשו להסתגל למציאות הכלכלית החדשה.
הורדת הריבית נועדה לעודד את הצריכה ולהשקיט את החששות, אך במקביל עוררה ביקורת על כך שהמדיניות המוניטרית הפכה לכלי כמעט יחיד להתמודד עם בעיות מבניות בכלכלה הבריטית. הברקזיט יצר חוסר ודאות מתמשך בנוגע להסכמי סחר עתידיים ולרגולציה על מוסדות פיננסיים שפעלו מתוך לונדון, שעלה החשש שתאבד את מעמדה כמוקד בנקאי עולמי.
ב-4 באוגוסט 2011, יפן ביצעה התערבות נדירה בשוק המט"ח בניסיון לבלום את התחזקות הין מול הדולר, מהלך שנועד להגן על סקטור היצוא, מנוע מרכזי בכלכלה היפנית. ההתערבות התבצעה על רקע משבר שפרץ בעקבות רעידת האדמה והצונאמי בפוקושימה. למרות מאמצי ההתערבות, הין שב והתחזק, מה שהדגיש את מגבלות המדיניות הפיסקלית ביפן.
