בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום, נדחתה תביעה כספית שהגישה חברת נטרא ייעוץ כלכלי כנגד חברת סטריקס רחפנים. נטרא, בראשות זוהר טל, דרשה מעל חצי מיליון שקל, בטענה שהשקעה שביצעה קרן יוניקורן בסטריקס נבעה ממאמציה, ולכן מגיע לה שכר טרחה. סטריקס, בניהולו של ניב אהרוני, טענה כי ההשקעה הגיעה ממקור אחר, ללא קשר לנטרא.
התביעה התמקדה בהסכם שנחתם בין הצדדים במרץ 2020, שבו התחייבה נטרא לאתר משקיעים עבור סטריקס בתמורה לשכר טרחה של 5% מהעסקה. סעיף מהותי בהסכם התנה את זכאותה של נטרא לשכר טרחה בכך שההשקעה תבוצע על ידי משקיע שאושר על ידי החברה מראש ובכתב.
נטרא פנתה למספר קרנות, כולל קרן יוניקורן, אך לא הצליחה להשיג השקעה מיידית. בנובמבר 2020 קיבלה נטרא סירוב מקרן יוניקורן, אך כעבור כמה חודשים, הודיעה הקרן על השקעה בסטריקס, מה שהוביל את נטרא להגיש את התביעה בטענה שמגיעה לה עמלה.
בפסק הדין, השופט ליאור גלברד קבע כי ההסכם היה מנוסח בעמימות וכי נדרש קשר סיבתי בין פעולות נטרא להשקעה עצמה. השופט ציין כי לא הוכח קשר כזה, וכי אין די בהפניה כדי לזכות את נטרא בעמלה. גרסת סטריקס, לפיה ההשקעה הובלה על ידי גורם אחר, נתמכה במסמכים רבים מזמן אמת, בעוד טענות נטרא נותרו בגדר השערות.
ההסכם נוסח על ידי נטרא, ולכן השופט קבע כי במקרה של אי בהירות יש לפרש את ההסכם לרעת המנסח. נטרא חויבה לשלם לסטריקס הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל.
המקרה מדגיש את החשיבות בניסוח ברור של הסכמי ייעוץ ותיווך, במיוחד בתחום ההשקעות והחברות הזנק. השופט הדגיש כי לא ניתן לפרש את המונח "בעקבות" כל "לאחר", וכי נדרש קשר סיבתי ברור בין פעולת היועץ לבין ההשקעה בפועל.
לבסוף, השופט ציין כי לו הייתה נטרא מצליחה להוביל לפחות לפגישה עסקית או תחילתם של גישושים עם יוניקורן, ניתן היה לראות בכך קשר סיבתי. ואולם, נטרא לא המשיכה במאמצי השכנוע לאחר הסירוב הראשוני.
פסק הדין מדגיש את עקרון פרשנות החוזים נגד המנסח, וקובע כי כשיש עמימות, יש לפרש את ההסכם לרעת הצד שניסח אותו. במקרה זה, נטרא ניסחה את ההסכם, ולכן בית המשפט פירש את הסעיפים המעורפלים לרעתה.
