בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כי כספי ביטוח חיים בשווי של כמיליון שקל יועברו להוריו של מנוח ולא לגרושתו, על אף שהייתה רשומה כמוטבת בפוליסות הביטוח. ההחלטה התקבלה לאור נסיבות הפרידה, הזמן שחלף מאז נרשמה הגרושה כמוטבת, וחוסר ידיעתו של המנוח לגבי האפשרות לשנות את המוטב בפוליסות הביטוח.
המנוח, בן 32 במותו, עלה לישראל פחות משנה לפני שהצטרף לביטוח, יחד עם גרושתו. לאחר שהגיע לארץ, חתם על מסמכי הביטוח ומינה את אשתו דאז כמוטבת. זמן קצר לאחר מכן, ביקשה האישה להיפרד ממנו בעקבות מערכת יחסים חדשה עם גבר אחר. בני הזוג התגרשו באופן רשמי כחמישה חודשים לאחר מכן.
המחלוקת המשפטית החלה לאחר מותו של המנוח, כשגרושתו פנתה לקבל את כספי הביטוח בטענה כי היא המוטבת הרשומה. הוריו של המנוח, המתגוררים בקזחסטן, ערערו על זכאותה וטענו כי נסיבות הפרידה מצביעות על כך שהמנוח לא היה ממנה אותה כמוטבת אם היה מודע למצב לאשורו.
השופט ד"ר יוסי רחמים קבע כי ישנה סבירות גבוהה שהמנוח לא הבין את משמעות מינוי הגרושה כמוטבת בזמן שהיו לקראת סיום נישואיהם. הוא הדגיש כי המנוח לא היה מודע לאפשרות לשנות את זהות המוטב לאחר הפרידה, בין היתר בשל קשיי שפה והיעדר היכרות עם המערכת.
בית המשפט ציין כי העובדה שהמנוח חתם על מינויה של האישה כמוטבת זמן קצר לפני סיום נישואיהם, אך לא שינה את פרטי המוטב לאחר הפרידה, מלמדת על כך שהמנוח לא היה מודע לאפשרות שבידו לשנות את המוטב, וסביר כי כלל לא הבין את המשמעות של הותרתה כמוטבת לאחר תום נישואיהם.
לאור הספקות לגבי כוונת המנוח למנות את האישה כמוטבת בזמן שהייתה בקשר עם אדם אחר, וכן היעדר התחייבותו לזון אותה לאחר הגירושים, קבע בית המשפט כי תכלית הביטוח – הבטחת עתידה הכלכלי של בת הזוג – אינה מתקיימת עוד. לפיכך, הכספים יועברו לעיזבון המנוח ומשם להוריו כיורשים על פי דין.
פסק הדין מדגיש את חשיבות ההבנה והמודעות בעת מינוי מוטבים בפוליסות ביטוח, במיוחד במקרים של שינויים משמעותיים במצב האישי. ההחלטה מעלה שאלות על הצורך בהסברים ברורים וזמינים למבוטחים, במיוחד לאלו שאינם שולטים בשפה המקומית או אינם מכירים את המערכת.
