על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן, ולאחר איומים חוזרים ונשנים מצד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לקראת תקיפה אפשרית באיראן, הגיעה ישראל למצב של כוננות מוגברת. עיריות רבות ברחבי הארץ, כולל דימונה, הודיעו על פתיחת מקלטים כחלק מהיערכות למצבי חירום, אם כי לא נמסרו הנחיות מיוחדות נוספות לתושבים. מדובר בצעד הכנה שנועד להרגיע את הציבור ולהיות ערוכים לכל תרחיש אפשרי.
באותו הקשר, פיקוד העורף הוציא הנחיות שהוקרנו על מסכי הענק באצטדיוני הכדורגל ברחבי הארץ, שם התקיימו משחקי גביע המדינה. ההנחיות נועדו להכין את הציבור למקרה של התרחשות ביטחונית במהלך המשחקים, ולוודא שהאוהדים יודעים כיצד לפעול במקרה של מצב חירום. ההקרנה של הנחיות אלו משדרת מסר של דריכות אך גם של מוכנות לכל תרחיש.
גם חנויות ורשתות השיווק ברחבי הארץ חוו עומסים משמעותיים, כאשר אזרחים רבים, מבוהלים מהדיווחים על המצב, מיהרו לרכוש שישיות מים ומוצרי חירום נוספים למקלטים. התנהגות זו מאפיינת מצבי חירום פוטנציאליים, כאשר הציבור מנסה להבטיח לעצמו אספקה בסיסית במקרה של הסלמה.
מערכת הבריאות של ישראל אף היא נערכה למצב כוננות, הנקרא "כוננות ב’". זהו מצב של דריכות בלבד, שאינו דורש צעדים מעשיים מיידיים, אך מכין את המערכת לאפשרות של הכרזה על מצב חירום רחב יותר. במסמך פנימי שנשלח לגורמים הרלוונטיים, הוסבר כיצד תעבור המערכת ממצב רגיל למצב חירום במהירות, אם יידרש. ההנחיות כוללות התמקדות בפעילות רפואית הכרחית בלבד, במידה ותתקבל הכרזה רשמית על מצב חירום.
על רקע המתיחות הבינלאומית והדיווחים על האפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן, ישראל נערכת לכל תרחיש. הצעדים שננקטו נועדו להבטיח את בטחון הציבור ולהכין את התשתיות למצבי חירום, תוך העברת מסר של מוכנות וערנות. המצב הנוכחי מדגיש את החשיבות של תיאום ושל שיתוף פעולה בין הגופים השונים במדינה, כדי להבטיח תגובה מהירה ויעילה לכל התפתחות.
