התחזית הכלכלית החדשה של משרד האוצר מציבה את מערכת הביטוח הלאומי במרכז השיח הציבורי בישראל, עם תחזיות קודרות שמצביעות על קריסה כלכלית אפשרית כבר בשנת 2029. תחזית זו, שהוקדמה משמעותית מההערכות הקודמות, מעלה חשש כבד בקרב מומחים ואזרחים כאחד. הדאגה המרכזית היא כי הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לשלם את מלוא הקצבאות לאזרחים, עובדה שיכולה להוביל למציאות שבה כולנו נשלם יותר אך נקבל פחות.
מספר רפורמות שהונהגו בשנים האחרונות בתחום הביטוח הלאומי, כגון הרחבת הזכאות לקצבאות סיעוד והגדלת התמיכה בילדים נכים, נתפסות כחלק מהסיבות להחרפת המשבר. עם זאת, מומחים רבים טוענים כי מדובר במשבר מבני עמוק יותר, המושרש במבנה הכלכלי והדמוגרפי של המדינה. הדרכים להתמודד עם המשבר דורשות צעדים אמיצים מצד קובעי המדיניות, אך נראה כי הפתרונות המוצעים אינם מקבלים את התמיכה הפוליטית הנדרשת.
המוסד לביטוח לאומי אחראי על מתן ביטחון סוציאלי לאזרחי המדינה באמצעות קצבאות שונות, כמו זקנה, נכות, אבטלה וסיעוד. הכנסותיו נובעות בעיקר מדמי גבייה המתקבלים מעובדים ומעסיקים ומהשתתפות המדינה. במשך שנים, כאשר ההכנסות עלו על ההוצאות, נוצרו עודפים שהושקעו באג"ח ייעודיות של המדינה. אולם בשנים האחרונות, על רקע עלייה בתשלומים והקטנת התקבולים, הקרן החלה להתכווץ.
הדוח האקטוארי האחרון של הביטוח הלאומי הצביע על כך שכבר בשנת 2023 ההוצאות עלו על ההכנסות, והקרן שהצטברה תתכלה לחלוטין עד 2036 אם לא יינקטו צעדים מיידיים. הגורמים המרכזיים להקדמת המשבר הם העלייה במספר מקבלי קצבאות הסיעוד והגידול בהוצאות הקשורות אליהם. למרות שהרפורמות בתחום הסיעוד הגדילו את זכויות הזכאים, הן נעשו ללא התאמה מספקת של מקורות המימון, מה שהוביל להתרוקנות מהירה של הקרן.
בשנים האחרונות, מערכת הביטוח הלאומי חוותה שינויים משמעותיים במדיניותה. בשנת 2018 הורחבו דרגות הסיעוד משלוש לשש, והורחבה האפשרות להמיר את השירותים בכסף. שינויים אלו נועדו לעודד העסקת מטפלות ישראליות ולשפר את איכות החיים של הזכאים, אך הם גם הגדילו את נטל ההוצאות על המוסד.
מאיר שפיגלר, שכיהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי, תיאר את השינויים כמיועדים להקל על המבוטחים ולמנוע מהם לעבור "מסע ייסורים בירוקרטי". עם זאת, הביקורת על השינויים טוענת כי הם הטיבו בעיקר עם סיעודיים קלים, בעוד שההוצאות על סיעודיים במצב קשה נותרו גבוהות.
הביקורת על המצב הנוכחי מופנית גם כלפי מדיניות הממשלה לאורך השנים, שהובילה לשחיקת הקצבאות ולהקטנת השתתפות המעסיקים במימון הביטוח הלאומי. השחיקה בקצבאות, שהייתה תוצאה של הצמדתן למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, הובילה לירידה בערכן הריאלי של הקצבאות על פני השנים.
משרד האוצר מדגיש את החשיבות בשינוי מבני של מערכת הביטוח הלאומי כדי להבטיח את יציבותה הפיננסית בעתיד. בין הפתרונות המוצעים ישנם הצעות להעלאת גיל הפרישה, התאמת דמי הביטוח הלאומי לרמות הכנסה שונות, ועידוד השתלבותם של אוכלוסיות שאינם עובדים בשוק העבודה. בנוסף, יש צורך לבחון מחדש את הרפורמות בתחומים כמו סיעוד וילדים נכים כדי להבטיח את הקיימות הכלכלית של המוסד.
מומחים מזהירים כי אם לא יינקטו צעדים מיידיים לשיפור המצב, הציבור עלול למצוא עצמו במצב שבו הזכויות נשחקות עוד יותר וההוצאות על הביטוח הלאומי יגדלו. למרות האתגרים, ישנה תקווה כי בעזרת צעדים נכונים ניתן יהיה להחזיר את הביטוח הלאומי למצב איתן שיבטיח את זכויות האזרחים בעתיד.
