משרד האוצר בישראל פרסם לאחרונה תחזית כלכלית מעודכנת לשנים הקרובות, המצביעה על גידול בצמיחה הכלכלית לצד אזהרות חמורות הנוגעות לעתיד הביטוח הלאומי. לפי התחזית, הצמיחה הכלכלית של המדינה תעמוד השנה על 4%, זאת עקב עלייה בהכנסות המדינה ממסים. עם זאת, האוצר מזהיר כי עד שנת 2029 קרן הביטוח הלאומי עלולה לא לעמוד בנטל התשלומים, אם לא תיעשה התערבות ממשלתית.
המסמך מתאר מצב בו ההוצאות הצפויות על הביטוח הלאומי יעלו באופן משמעותי, במיוחד בתחום הסיעוד והקצבאות לילדים עם צרכים מיוחדים. אחת הסיבות לכך היא הרפורמה משנת 2018 שהקלה על קבלת קצבאות סיעודיות, כאשר כיום כ-30% מהקשישים בישראל מוגדרים כסיעודיים. בנוסף, קצבאות לילדים על הרצף האוטיסטי ואחרים עם צרכים מיוחדים ניתנות ללא הבחנה ברמת הצורך, דבר שהוביל לעלייה בהוצאות.
במקביל, האוצר מזהיר מפני גירעון תקציבי גבוה שצפוי גם בשנת 2027, בהקשר לשינויי תקציב הנובעים מהעלאת תשלומי הריבית וההוצאות האזרחיות. השינויים הללו נובעים בין היתר מהמצב הביטחוני ומהשלכות המלחמה על יחס החוב לתוצר, וכן מהחלטות ממשלתיות כמו סבסוד תחבורה ציבורית ותוכנית "דירה בהנחה".
אחד מהפתרונות האפשריים שמשקללים באוצר הוא שינוי בהרכב תשלומי הביטוח הלאומי, תוך עידוד יציאה לעבודה בקרב אוכלוסיות שאינן פעילות כיום בשוק העבודה, כגון גברים חרדים ונשים ערביות. כמו כן, קיימות קבוצות כמו סטודנטים ואברכים שמשלמים דמי ביטוח לאומי נמוכים, והאוצר רואה בהן פוטנציאל לגבייה מוגברת.
לצד זאת, התחזית מזהירה כי הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם מחויבויות חברתיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. מדובר בהוצאות המיועדות לשירותים חברתיים, שהולכות וגדלות עם הגידול הטבעי באוכלוסייה, ובמיוחד במספר התלמידים במערכת החינוך וההוצאות על בריאות.
הממשלה גם מתמודדת עם עיכובים ביישום תוכניות שיקום בצפון הארץ, כאשר תוכנית חומש בהיקף של 15 מיליארד שקל לשיקום האזור נדחתה בחלקה, דבר המשפיע על הקצאת התקציבים העתידית.
הנתונים מצביעים על כך שממשלת ישראל הבאה תצטרך להתמודד עם אתגרים כלכליים משמעותיים, הכוללים קיצוצים פוטנציאליים בהוצאות הממשלה ושינויים במבנה הביטוח הלאומי. המהלכים הללו נדרשים כדי לנסות ולייצב את המערכת הכלכלית והחברתית במדינה, תוך איזון בין צרכים חברתיים וביטחוניים לבין הצורך לשמר את היציבות הפיסקלית.
