חברת הכנסת מירב כהן ממפלגת "יש עתיד" מקדמת צעדי חקיקה שנועדו לשנות את המצב הקיים בנוגע להטבות שמקבלים אזרחים שלא שירתו בצה"ל. יוזמות אלה, שמגיעות עם תחילת מושב החורף של הכנסת, מבקשות להציב דרישה ברורה: רק מי שממלא את חובותיו האזרחיות, ובפרט שירות צבאי או לאומי, יוכל ליהנות מהטבות כלכליות שמעניקה המדינה.
הצעות החוק שמובילה כהן מתמקדות במספר תחומים מרכזיים. אחת מהן עוסקת בביטול ההסדר המאפשר לתלמידי ישיבה לשלם דמי ביטוח לאומי מופחתים. כיום, תלמיד ישיבה נהנה מהנחה מצטברת של כ-30 אלף שקלים לאורך חייו, דבר שמעמיד אותו בעמדה עדיפה על פני אזרחים אחרים שאינם מקבלים הטבה זו. כהן מבקשת לבטל את ההסדר עבור מי שלא שירת בצבא או שהוכרז כעריק.
תחום נוסף שבו מתמקדת כהן הוא הדיור המסובסד. לפי ההצעה שלה, רק מי ששירת בצבא או בשירות לאומי יוכל להשתתף בתכניות דיור כמו "מחיר למשתכן". כיום, חלק מהזכאים להנחות אלו אינם משרתים בצבא, כאשר רבים מהם משתייכים למגזר החרדי. כהן סבורה כי יש ליצור קשר ברור בין השירות הצבאי לבין הזכאות להטבות אלה, במטרה לתמרץ יותר אנשים לשרת בצה"ל ולחזק את עקרון השוויון בחברה.
הצעת חוק נוספת שכהן מקדמת עוסקת במלגות סיוע כלכלי ללומדי תורה ולסטודנטים נזקקים. כהן מבקשת להתנות את קבלת המלגות הללו במילוי חובות שירות ביטחון, במטרה להבטיח שהטבות כלכליות אלו יינתנו רק למי שתרם למדינה בשירות צבאי או לאומי.
כהן טוענת כי הצעות החוק נועדו להתמודד עם הפערים הכלכליים שהתגלו בדיוני ועדת חוץ וביטחון במושב הקודם של הכנסת. לדבריה, המדינה מעניקה כיום הטבות כלכליות משמעותיות לאזרחים שלא שירתו בצבא, דבר שמוביל לפערים כלכליים ניכרים בין המשרתים לאלו שלא. כהן מסבירה כי שווי ההטבות המצטבר לאדם שלא משרת בצבא נע בין 700 אלף שקלים ל-1.5 מיליון שקלים.
כהן מדגישה כי היוזמות שלה אינן מכוונות נגד הציבור החרדי, אלא מבקשות ליצור מערכת שוויונית יותר שבה כל אזרח נדרש למלא את חובותיו כלפי המדינה בטרם יקבל ממנה הטבות. היא מציינת כי המדיניות הנוכחית, שבה המדינה מעניקה הטבות כלכליות לאלו שלא משרתים, אינה בת קיימא מבחינה כלכלית וביטחונית. "זה לא בר קיימא לא כלכלית ולא ביטחונית", היא אומרת ומוסיפה כי ההטבות ניתנות כדי למנוע מאברכים ובני ישיבה לצאת לעבודה או לשירות צבאי, דבר שהיא רואה בו "הזוי".
כהן מקווה שהצעות החוק יעודדו יותר אנשים לשרת בצה"ל ויתרמו לחיזוק עקרון השוויון במדינה. היא מדגישה את הצורך ביצירת זיקה ברורה בין מילוי חובות אזרחיות לקבלת הטבות כלכליות, מתוך הבנה שהמעורבות האזרחית היא תנאי לקיומה של מדינה חזקה ושוויונית.
