בתקופה שבה גיל ההתבגרות הופך לגיל היזמות, יותר ויותר נערים בישראל בוחרים לנהל עסקים עצמאיים ולוותר על העבודות המסורתיות כמו מלצרות. על פי דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר בני הנוער הרשומים כעצמאים בביטוח הלאומי קפץ פי שלושה מאז 2018, ומגיע כעת ליותר מ-800. הטרנד מצביע על מגמה ברורה של צעירים המעוניינים לשלוט בגורל הכלכלי שלהם, אך החקיקה הקיימת לא מצליחה להתאים את עצמה לשינויים המשמעותיים הללו.
הדוח, שהוכן לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד ביוזמת חבר הכנסת ירון לוי, מצביע על עלייה משמעותית במספר הקטינים הרשומים כעצמאיים. בשנת 2024, נרשמו 825 קטינים כעצמאיים לעומת 251 בלבד ב-2018. בני הנוער הללו עוסקים בעיקר בתחומים הקשורים לעולם הדיגיטלי, כמו יצירת תוכן ברשתות החברתיות, פיתוח אפליקציות, מסחר מקוון ושיווק אישי כמשפיענים.
עם זאת, החקיקה הנוכחית אינה מספקת את הכלים הנדרשים להתמודדות עם המציאות החדשה. חוק עבודת הנוער נכתב לפני שנים רבות ואינו מתאים למציאות הכלכלית והטכנולוגית של היום. החוק אינו מתייחס להכנסות מקוונות או לניהול הכנסות משמעותיות בגיל צעיר, ומותיר את בני הנוער ללא הגנה מספקת מפני ניצול או בעיות כלכליות.
ההליך לפתיחת תיק עצמאי במע"מ או במס הכנסה דורש מבני הנוער לעבור את אותו תהליך כמו מבוגרים, אך עם מגבלות נוספות. קטין אינו יכול להירשם כעצמאי בעצמו, וההליך נעשה בפועל על ידי ההורה או אפוטרופוס. בנוסף, ביטוח לאומי מחייב את הקטינים העצמאים בדמי ביטוח רק עבור נפגעי עבודה, ולא בענפי ביטוח נוספים כמו זקנה או אבטלה.
הנתונים מצביעים גם על פער מגדרי בתחום. בשנת 2024, 76% מהעצמאים הקטינים היו נערים ורק 24% נערות. עם זאת, נרשמה עלייה גם במספר הנערות העצמאיות. הגיל הנפוץ ביותר לפתיחת תיק עצמאי הוא 16-18, כאשר מרבית הקטינים העצמאיים רשומים בגילאים אלו.
בעיה מרכזית נוספת שעולה מהדוח היא היעדר הפיקוח הממשלתי על התחום. אין גוף רשמי המלווה את הצעירים בתחום היזמות, ואין מנגנון לאכיפת זכויותיהם. משרד העבודה מציין כי התחום נמצא בבחינה כחלק ממדיניות כוללת, אך עד שיוגדרו כללים ברורים, בני הנוער נותרו חשופים.
במקביל לעלייה במספר העצמאים הצעירים, קיימות תכניות חינוך רבות ליזמות עסקית לנוער, כמו "יזמות צעירה" של משרד החינוך ורשות החדשנות, ועמותת יוניסטרים. אך הפער בין החינוך ליזמות לבין ההסדרה החוקית ממשיך להתרחב.
חבר הכנסת ירון לוי מציין כי אם המגמה תימשך, יש לשקול גיבוש מדיניות ייעודית שתעסוק בהסברה, רגולציה ומתן כלים משפטיים לבני הנוער המנהלים עסקים. "בני הנוער של היום מפתחים אפליקציות, עושים שיתופי פעולה בטיקטוק ומייצרים הכנסה עצמאית כבר בגיל 16. החוק צריך להתאים את עצמו למציאות החדשה ולספק להם את ההגנות הדרושות", אומר לוי.
הדיון בוועדה לזכויות הילד צפוי לשמוע מבני הנוער עצמם כיצד הם רואים את שוק העבודה ואיך ניתן לסייע להם להתפתח בצורה בטוחה ומוגנת יותר.
