ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה קיבלה החלטה דרמטית לפסול את מינויו של מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר. ההחלטה התקבלה לאור הגבלות נוקשות שהוטלו עליו במסגרת הסכם ניגוד עניינים, אשר למעשה היו מונעות ממנו לעסוק בתחומים מרכזיים כגון ביטוח ושוק ההון. בנוסף, אי עמידה של המשרד בחובת ייצוג הולם לנשים הוסיפה לבעיות סביב המינוי.
הסכם ניגוד העניינים, שנחתם בימים האחרונים מול משרד המשפטים, חייב את פרוזנפר למכור חלק מהחזקותיו בחברות שבבעלותו ולהעביר את יתרת הנכסים לנאמנות עיוורת עד לתום כהונתו. יתר על כן, נאסר עליו לעסוק בתחומים שבהם היה פעיל בעבר, ובפרט בתחום הביטוח, דבר שיכול היה לפגוע בתפקודו במשרד האוצר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה זה שהציע את פרוזנפר לתפקיד, אך התהליך נעצר בשל הצורך בהסדרת ההסכם מול משרד המשפטים. במהלך כהונתו של סמוטריץ', מונו לתפקידים בכירים במשרד האוצר רק גברים, דבר שגרם לוועדה לפסול את המינוי בעקבות ההנחיות של נציבות שירות המדינה, המחייבות הסבר על צעדים שננקטו להבטחת ייצוג נשים בתפקידים בכירים.
הוועדה הדגישה כי לא נמצאו פערים בכישוריו המקצועיים של פרוזנפר, שנחשב למועמד בעל רקע רחב וניסיון משמעותי. הוא שימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל בעברו ובהמשך כאסטרטג פיננסי בכיר במגזר העסקי. פרוזנפר, בן 58, היה אמור להיות הראשון שיגיע לראשות אגף התקציבים מבחוץ, מבלי לצמוח מתוך המערכת הפנימית של האוצר, ולהחליף את ראש האגף היוצא יוגב גרדוס.
ההחלטה לפסול את המינוי הגיעה בזמן שהמדינה מתמודדת עם אתגרים כלכליים משמעותיים, כולל גירעון הולך וגדל ותקציב לא מאושר לשנת 2026. פורום הייטק למען ישראל, הכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מהתחום, הביע ביקורת נוקבת על שר האוצר, וטען כי החלטת הוועדה מעידה על ניהול לקוי וחוסר אחריות מנהיגותי. הפורום קרא לסמוטריץ' להתפטר ולהותיר את הזירה למי שיפעלו באחריות לטובת כלל אזרחי המדינה.
הוועדה הבהירה כי חובה לשקול בכובד ראש את האפשרות למנות אישה לתפקידי הנהלה בכירים, לאור המספר המועט של מנכ"ליות במשרדי הממשלה. הם ציינו שההנחיות שנקבעו בעקבות פסיקת בג"ץ מחייבות כל שר המבקש להציג מועמד גבר לתפקיד בכיר, להסביר אילו צעדים נקט כדי לעמוד בחובת הייצוג ההולם של נשים.
בינתיים, המינוי של פרוזנפר נדחה, ומשרד האוצר יצטרך להמשיך בחיפוש אחר מועמד אחר שיוכל למלא את התפקיד הקריטי של הממונה על התקציבים. התהליך המורכב והבעיות שהתעוררו סביב המינוי מצביעים על הצורך ברפורמות במערכת המינויים ובשקיפות תהליכי קבלת החלטות במשרדי הממשלה.
