בישראל, החל מה-1 בספטמבר, נכנס לתוקף חוק חדש המעלה את הקנס על רכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים ללא לוחית זיהוי מ-100 שקלים ל-500 שקלים. מהלך זה נחשב לחריג ואגרסיבי במטרה להילחם בתופעת הרכיבה הפרועה על כלים חשמליים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בישראל, בייחוד בתל אביב.
על פי נתוני משרד התחבורה, מאז כניסת החוק לתוקף באוגוסט 2024, הונפקו כ-205 אלף לוחיות זיהוי, בעוד שההערכה היא כי כמות הכלים החשמליים הדו-גלגליים עומדת על לפחות 400 אלף. משמעות הדבר היא כי רבים מהרוכבים ממשיכים לנוע בניגוד לחוק, ללא אפשרות לזהותם במקרה של תאונה או עבירה.
החוק החדש נועד לשמש ככלי מרכזי לאכיפה חכמה, תוך שימוש במצלמות, דוחות מרחוק וזיהוי עבריינים סדרתיים. למרות שהאכיפה עד כה נחשבה לחלשה, הכוונה היא להעצים אותה במקביל להעלאת סכום הקנס. קנס של 500 שקלים משמש כהרתעה משמעותית יותר בהשוואה לקנס הקודם של 100 שקלים, מה שמגביר את המוטיבציה הכלכלית של העיריות לאכוף את התקנה. כך, בעיריות רבות ברחבי הארץ, כולל תל אביב, נתניה וראשון לציון, מתכוונים להרחיב את פעולות האכיפה ולשלוח פקחים לאזורים המועדים לפורענות.
ב-2024, תל אביב רשמה כ-44 אלף דוחות לרוכבים, כשהיא מובילה בתחום זה בפער משמעותי על פני ערים אחרות. נתניה, ראשון לציון ופתח תקווה מתמקמות הרחק מאחור עם מספר דוחות נמוך בהרבה. בערים כמו ירושלים, חיפה והרצליה, החלו כעת בפיקוח משמעותי על רוכבי הקורקינטים והאופניים.
הגברת האכיפה והעלאת הקנסות צפויות להגדיל את ההכנסות של הרשויות המקומיות ושל משרד התחבורה, ובמקביל לעודד רוכבים רבים להסדיר את נושא הרישוי.
בעולם, מדינות רבות באירופה וגם בארה"ב כבר נקטו בצעדים דומים. בצרפת, למשל, כל קורקינט חייב להיות רשום עם מספר זיהוי וביטוח חובה. בגרמניה, נדרש רישוי וביטוח שנתי, והמשטרה עורכת מבצעי אכיפה יזומים. בספרד, יש חובת התקנת לוחית ייחודית המאפשרת קנסות אוטומטיים. בארה"ב, במדינות כמו קליפורניה וניו יורק, הוסדרו כללים מחמירים לגבי גיל מינימום, קסדה חובה ואיסור רכיבה על מדרכות.
בישראל, לצד החקיקה החדשה, קיימת סוגיה משפטית וביטוחית משמעותית במקרה של תאונה. כאשר רוכב מעורב בתאונה, הזיהוי שלו באמצעות לוחית זיהוי הוא קריטי לניהול תביעה אזרחית או פלילית. בהיעדר לוחית, נפגעים מוצאים את עצמם לעיתים חסרי אונים מול רוכב שנעלם מזירת התאונה. כיום אין חובת ביטוח חובה על קורקינטים ואופניים חשמליים, אך קיימות פוליסות ביטוח פרטיות.
רוכב ללא לוחית זיהוי עלול להיחשב כמי שפועל בניגוד לחוק, ולמצוא את עצמו מול סירוב של חברת הביטוח לשלם פיצוי במקרה של תאונה. בכך, הקנס המוגדל מהווה רק חלק מהתמונה הכוללת, כשעיקר הסיכון הכלכלי טמון באחריות המשפטית והביטוחית שיכולה לגרור תביעות נזיקין כבדות.
במקרה של תאונה בין רוכב עם לוחית זיהוי לבין רוכב ללא לוחית, הרוכב המזוהה יכול להיות נתבע ישירות ולהפעיל פוליסת ביטוח צד ג' אם יש לו כזה. לעומת זאת, הרוכב הלא מזוהה יכול להיעלם מהזירה, והנפגע עלול למצוא את עצמו ללא גורם שניתן להטיל עליו אחריות ישירה. מצב זה דומה לתאונה עם "פגע וברח".
בהיעדר ביטוח חובה לקורקינטים ואופניים חשמליים, כל פגיעה בגוף שנגרמת לרוכב או להולך רגל לא מכוסה אוטומטית. קיימות פוליסות ביטוח צד ג' ייעודיות, אך הן וולונטריות ורק מי שרכש אותן מוגן. התוצאה היא כי רוכבים שלא יסדירו את נושא הרישוי והביטוח חושפים את עצמם לא רק לקנס מוגדל, אלא גם לסיכונים כלכליים ומשפטיים ניכרים.
