משרד האוצר בישראל מקדם שינוי חשוב בחקיקת המס, שמטרתו להקל על מוסדות פיננסיים להגדיל את השקעותיהם בפרויקטים בתחום התשתיות והנדל"ן בארץ. השינוי המתוכנן יאפשר לקופות גמל להגדיל את תקרת ההשקעה הפטורה ממס לפרויקטים בארץ, ובכך להרחיב את האפשרויות הפיננסיות של הגופים המוסדיים. הצעד הזה יכול להוות תמריץ משמעותי להגדלת ההשקעות בתשתיות ונדל"ן, כמו גם בתחומי ההייטק.
כיום, קופות הגמל מוגבלות בהשקעותיהן בפרויקטים שונים, כאשר הפטור ממס מוגבל ל־20% בלבד לקופת גמל בודדת ול־50% להשקעה משותפת של מספר קופות. השינוי המוצע יעלה את התקרות הללו ל־49% ו־75% בהתאמה, מה שיאפשר למוסדות הפיננסיים להתחייב להיקפי השקעה גבוהים יותר בפרויקטים מרכזיים במשק.
הצורך בשינוי זה נובע מהכרה בחשיבות המימון החוץ־תקציבי לפרויקטי פיתוח ושיקום, במיוחד לאחר נזקי מלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא". כמו כן, קיים פער בין הוראות רשות המסים לבין רשות שוק ההון, שמאפשרת כבר היום לקופות הגמל להשקיע עד 49% בפרויקט בודד ללא הגבלת אחזקה בשותפויות.
במסגרת התוכנית, הממשלה מתכננת להוציא בשנה הקרובה כ־53 מיליארד שקל על פרויקטים רחבי היקף בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה והביוב. ההשקעות הללו כוללות פרויקטים גדולים כמו סיום פרויקט החשמול של הרכבת, הקמת מסילה רביעית באיילון, ורשת רכבות קלות בירושלים ובגוש דן. במקביל, תכניות חומש לכבישים ולרכבת ישראל כבר אושרו, והן כוללות השקעות של עשרות מיליארדי שקלים.
בתחום הנדל"ן, הושקעו מיליארדי שקלים בפרויקטים כמו הקמת בסיסי צה"ל בנגב, קרית התקשוב בבאר שבע ובסיס המודיעין בליקית, לצד פרויקטים נוספים כמו מגדל והיכל המשפט בירושלים.
השינוי המוצע אמור להסיר את החסמים הרגולטוריים שמונעים מהמוסדיים להשקיע בצורה משמעותית יותר בפרויקטים מקומיים, ובכך לנצל את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בקופות הגמל הישראליות שמנהלות נכסים בהיקף של כטריליון שקלים. הנתונים מראים כי עד כה נמנעו הגופים המוסדיים להשקיע מעבר לתקרת הפטור, מחשש לאיבוד הפטור במלואו.
צוות שהובל על ידי סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, עבד על הנושא בחודשים האחרונים והגיש את מסקנותיו להנהלת האוצר. התזכיר צפוי להתפרסם בקרוב, ואם הכל יתקדם כמתוכנן, תיקון החקיקה ייכנס לתוקף בתחילת 2026. הציפייה היא שהמהלך יוכל לספק תשתית לצמיחה כלכלית משמעותית.
השינוי מציע שורה של הזדמנויות השקעה חדשות למוסדות הפיננסיים, ובתוך כך מקווה משרד האוצר שהשינוי הרגולטורי ימשוך גם משקיעים זרים לשוק המקומי. יתר על כן, השינוי עשוי להוות תמריץ משמעותי להאצת פרויקטי בנייה ומימון תשתיות, ולהשפיע בצורה חיובית על כלל המשק הישראלי.
