במדינת ישראל עשויים בקרוב בעלי תשתיות החשמל לעמוד בפני דרישה חדשה שתגדיל את מידת האחריות והמוסריות בפעילותם. לובי 99, ארגון לובינג ציבורי, פונה למשרד המשפטים בדרישה להחיל עליהם אמות מידה של כשירות ונאותות, בדומה לאלו של בנקים וחברות ביטוח. המהלך נועד לוודא כי הגורמים המחזיקים בתשתיות החשמל יפעלו בהתאם לאינטרס הציבורי ולא ינצלו את מעמדם להפקת רווחים שלא כדין.
הדרישה באה על רקע סכסוך ממושך בין בעלי מניות בתחנת הכוח הפרטית דוראד. בפסק בוררות שניתן ב-2023, נחשף כי החברות אדלטק וזורלו, שהיו בין בעלי המניות המרכזיים בתחנה, הואשמו במרמה על ידי ניפוח עלות ההקמה ושלשלו סכומים ניכרים לכיסם. הבורר פסק כי עליהן להחזיר כחצי מיליארד שקל לדוראד, החלטה שאושרה גם בערעור.
יעל שכטר סיטמן, לוביסטית ציבורית בלובי 99, הדגישה את החשיבות שבבחינת זהות והתנהלות מחזיקי תשתיות החשמל, בנימוק שמדובר בגורמים המפעילים תשתית חיונית למשק. לדבריה, הכשל הממשלתי מאפשר כניסת גורמים לא אתיים למשק החשמל, מה שמוביל להעלאת מחירים לציבור ולעיכוב פרויקטים חיוניים כמו הרחבת תחנת הכוח דוראד.
אופיר פאר, גם הוא לוביסט בלובי 99, התריע מפני משבר חשמל מתקרב, וטען כי גורם מרכזי בתחנת דוראד מעכב את הרחבתה כדי להפעיל לחץ על הרגולטורים. הדבר גורם למחירי חשמל גבוהים יותר לציבור, ללא הגדלת היצע החשמל.
בתגובה, חברת אדלטק דחתה את טענות לובי 99, וטענה כי מדובר ב"הטעיות וזיופים" וכי הבורר לא קיבל את טענות המרמה. הם טוענים כי המכתב של לובי 99 הוא ניסיון להקשות על רכישת המניות על ידי אדלטק ולהגדיל את חלקם של בעלי מניות אחרים בדוראד.
ברקע, זורלו העמידה את מניותיה בדוראד למכירה, ורשות החשמל אישרה את מכירתן לחברת הביטוח הפניקס. עם זאת, תביעה הוגשה נגד דוראד על ידי דירקטורים המכהנים בחברה כנגד המכירה.
בתעשיית האנרגיה מתארים את היחסים בין בעלי המניות בדוראד כ"עכורים". עם זאת, הכנסת אמות מידה חדשות למחזיקי תשתיות חשמל עשויה לסייע בהגברת השקיפות והאמינות בתחום, ולשפר את השירות הניתן לאזרחים.
